פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: נעימות המצב הבין-אישי

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: נעימות המצב הבין-אישי

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

בפסיכולוגיה החברתית נמצאו 3 גורמים או עקרונות המשפיעים על הערכת נעימות המצב הבין-אישי:

איזון- מצבים מאוזנים הוערכו כנעימים יותר ממצבים לא מאוזנים. שני עקרונות נוספים, משיכה והסכמה, אינם מוסברים בתיאוריית האיזון ההכרתי של היידר. משיכה- יחסים חיוביים בין התופס לזולת הוערכו כנעימים יותר מיחסים שליליים.הסכמה- מצבים שיש בהם תמימות דעים בין התופס לזולת הוערכו כנעימים יותר ממצבים שיש בהם ניגודי עמדות. חוקרים בשם קסיופו ופטי סבורים ששלושת העקרונות הללו קשורים בעומק המחשבה שהאדם משקיע בניתוח האירוע (Cacioppo & Petty, 1981). עקרון המשיכה מצריך מעט מחשבה, שכן הוא מבוסס על גורם אחד מתוך השלושה- היחסים שבין האדם לזולת. עקרון ההסכמה מצריך רמת ניתוח מורכבת יותר, שכן כרוכים בו שני גורמים- עמדת האדם ועמדת הזולת בנושא מוגדר. ולבסוף, עקרון האיזון תובע את רמת הניתוח המורכבת ביותר, שכן הוא מביא בחשבון את כל שלושת הגורמים. על סמך הנחה זו טענו קסיופו ופטי שנחקרים, שעומד לרשותם זמן קצר בלבד לניתוח האירוע, יתמקדו בצלע אחת- ביחס שבין האדם לזולתו, ולפיו יעריכו את נעימות היחסים. ככל שעומד לרשותם יותר זמן, הם יבססו את הערכתם גם על עיקרון ההסכמה ותהיה להם נטייה לבחון גם את עיקרון האיזון. כדי לבדוק טענה זו הם הציגו לנחקרים תיאורים שונים ונתנו להם שהות קצרה (10 שניות) או ארוכה יחסית (שלושים שניות) לבחון מצב כדי להעריך את מידת נעימותו. ואומנם, כאשר ניתנה לנחקרים שהות קצרה מאוד, הם העריכו את המצבים השונים על-פי עיקרון המשיכה. כשניתנה להם שהות ארוכה יותר, גברה השפעת עקרון ההסכמה על ההערכה וכבר ניכרה השפעת מה של עיקרון האיזון. המחקרים המוזכרים נערכו במעבדה. גם מחקרי שדה תומכים בה. במחקר בפסיכולוגיה חברתית שערך חוקר בשם ניוקומב נבדק כיצד מתגבשים יחסי חברות בין בני אדם שאינם מכירים אלה את אלה. הוא הניח שדמיון בדעות יוכל לשמש מנבא טוב להתפתחות יחסי חברות בין בני אדם, שכן הוא מבטיח איזון הכרתי. הוא הציע לסטודנטים שבאו לקולג' ממקומות שונים בארות הברית לגור במעונות בחינם במשך סמסטר אחד, תמורת השתתפות במחקר שיחייב אותם למלא שאלונים מדי שבוע. בשאלונים האלה הם התבקשו לחוות דעה בנושאים שונים, וכן לציין מי חבריהם במעונות. ניוקומב ציפה שבהתחלה יווצרו בין הסטודנטים קשרים חברתיים ארעיים, המבוססים בעיקר על התרשמות ראשונית ולא על היכרות של ממש. במשך הזמן, כשיכירו  זה את זה טוב יותר יתגבשו יחסי חברות יציבים, בעיקר בין סטודנטים המחזיקים בדעות דומות. ואכן, בתחילה התפתחו יחסי חברות לאו דווקא בין סטודנטים שדעותיהם דומות, אולם יחסים אלה לא היו יציבים. כעבור חמישה שבועות בערך, כשהסטודנטים הכירו זה את זה טוב יותר, התגבשו יחסי חברות בעיקר בין סטודנטים בעלי דעות דומות. חברויות אלה היו יציבות וכמעט לא התשנו עד תום המחקר, שנמשך 16 שבועות. מחקרו של ניוקומב תומך בהנחתו של היידר שהאדם נוטה לקשור יחסי חברות שיש בהם איזון הכרתי. עוד העלה ניוקומב במחקרו כי היחסים שבין התופס לזולת הם החשובים ביותר במערכת היחסים שבמשולש. עקרון האיזון ההכרתי פועל רק אם יחסים אלה חיוביים. במצבים שבהם יחס התופס לזולת שלילי, לא נמצאה תמיכה חד משמעית לתיאוריית האיזון ההכרתי. אם אין אנו מחבבים את הזולת, דעותיו אינן נחשבות בעינינו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות