פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה רומנטית – תכונות המצב וחיזוק באמצעות הרגש

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה רומנטית – תכונות המצב והסתופפות בזוהר הזולת

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

כצפוי, אנו מחבבים את הזולת הנותן לנו תגמולים חיוביים ודוחים את זה הנותן גמולים שליליים, כך נוצרת הדדיות ביחסי אנוש.

תכונות המצב

לפי הפסיכולוגיה החברתית, הנסיבות שבהן אנו נתקלים בזולת משפיעות על יחסנו כלפיו. כשאנו פוגשים מישהו בחופשה לדוגמה, אותו אדם ייראה לנו מושך יותר מאדם שפגשנו במקום כמו אוטובוס. אנו נמשכים לאנשים המתקשרים עם אירועים וחוויות נעימות, אף על פי שאותם אנשים אינם אחראים למה שהתרחש. אפילו הקשבה למוסיקה ערבה או שהייה בחדר עם תאורה נעימה משפיעות על משיכה כלפי מי שמצוי לידנו באותו זמן (Baron, Rea & Daniels,1992).

דגם החיזוק באמצעות הרגש

4+2-1+3

4

דגם החיזוק באמצעות הרגש של בירן ועמיתיו מסביר תופעה זו לפי עקרונות ההתניה או הלמידה האסוציאטיבית. מדובר בהתניית רגשות: גירוי ניטראלי שהתקשר לחוויה חיובית יכול כשלעצמו לעורר רגשות חיוביים גם בהיעדר אותה חוויה. לעומת זאת, גירוי ניטראלי המתקשר לחוויה שלילית עלול לעורר רגשות שליליים בפני עצמו. במקרה שלנו הגירוי הניטראלי הוא הזולת, והחוויות החיוביות או השליליות המתקשרות אליו יכולות לנבוע מהנסיבות הכרוכות במפגש כמו או מגורמים בו עצמו: הופעתו, אישיותו או גמולים שהוא מעניק. אלה יקבו את יחסנו אליו (Byrne & Murnen, 1988: Clore 7 Byrne, 1974).  תכונות כמו יופי, אינטליגנציה או יושר, נחשבות ראויות להערכה בחברתנו. מי שניחן בתכונות אלה יזכה להערכה חיובית ולמי שחסר אותן, דבר זה ייזקף לחובתו. עלינו לזכור שהתכונות האנושיות מגוונות מאוד, ויש הבדלים ניכרים בהתייחסות לאותה תכונה מצד אנשים או תרבויות שונות. יש מי שהתמדה חשובה בעיניו, ויש מי שמעריך יותר גמישות. חוקר בשם אנדרסון סבר שההערכה המתגבשת על הזולת קובעת את מידת החיבה כלפיו, ולכן החיבה אליו תהיה ביחס ישר לערך התכונות המיוחסות לו: ככל שהן חיוביות יותר, כן גוברת החיבה כלפיו, וככל שהן שליליות יותר, כך גוברת הרתיעה ממנו. לדעת אנדרסון שני דגמים מתמטיים מאפשרים לחזות איך אנשים יעריכו את זולתם על סמך תכונותיו הידועות להם. הדגמים האלו מניחים כי אפשר למקם כל תכונה או מאפיין על רצף או סולם הנע מחיוב לשלילה, לפי הערך המיוחס לאותה תכונה. נוכל למקם על הרצף הזה תכונות שונות (התכונה משכיל לדוגמה שהיא תכונה רצויה בתרבותנו- תמוקם בדרגה 4 ואילו התכונה הססן שיש לה משמעות שלילית תמוקם בדרגה 1-. אנשים שנבדלים זה מזה בערך שהם מייחסים לאותן התכונות ולפיכך למקום שהם מציבים אותן בסולם. יש כאלה שהשכלה חשובה להם מאוד ויש שאינם מייחסים לה חשיבות רבה. אנדרסון חיבר קטלוג עם 555 תכונות, שדורגו לפי הערך הממוצע שנחקרים ייחסו להן. שני הדגמים שהציע אנדרסון נקראים בפסיכולוגיה חברתית הדגם החיבורי והדגם המיצועי.  הדגם החיבורי מניח שהערכת הזולת היא פועל יוצא של סיכום ערכי התכונות המיוחסות לו. לדוגמה, ידוע כי אדם הוא ישר (=4), אמיץ (=2), איטי (=1-) ומתחשב (=3) הסכום המתקבל הוא 8=4+2-1+3. ככל שסכום זה גבוה יותר כך תגבר החיבה לזולת. מדגם זה משתמע כי אם נצרף לנוסחה עוד תכונה, אזי ככל שהיא תהיה חיובית יותר, כן יגדל הסכום הכולל ותגבר החיבה. כלל שתכונה תהיה שלילית יותר, כן יקטן הסכום ותיחלש החיבה. הדגם השני, הדגם המיצועי, מניח כי הרושם המתגבש על הזולת ומידת החיבה כלפיו נובעים מהתכונות המיוחסות לו. לפי הדגם הזה יש לחלק את סכומי ערכי התכונות במספרן, כלומר לחשב ממוצע. בדגם החיבורי כל מידע חיובי מעלה את ההערכה וכל מידע שלילי מפחית אותה. לעומת זאת, בדגם המיצועי השפעת תכונה נוספת על הממוצע תפחת ככל שערכה יהיה קרוב יותר אליו. שני הדגמים האלו נבדלים במידת רגישותם למידע חדש. הדגם החיבורי מניח שלמידע חדש יש השפעה יותר על גיבוש הדעה על הזולת מאשר מניח הדגם המיצועי. המחקר מלמד שהדגם המיצועי מדויק יותר מהדגם החיבורי בחיזוי הרושם המתגבש על הזולת על סמך הכרת תכונותיו. חוקר בשם ארונסון מציין סיבות אחדות לתופעה כי המשיכה אל הזולת גדלה ככל שערכו גדל (1969). אפשר לכלול את כל הסיבות האלה בקטגוריה של "כדאיות מול תועלת".

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות