פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: זוגיות, נורמות, מין ושביעות רצון

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: זוגיות, נורמות, מין ושביעות רצון

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

זוגיות ונורמות תרבותיות

זוגיות ונישואים היא הנורמה הרצויה אצל רוב האנשים, מחקרים של פסיכולוגיה חברתית בארה"ב בשנות ה-2000 מראים כי 90% מהאנשים אומרים בסקרים קהילתיים שהם מצפים להינשא. רוב האנשים בשנות ה-50 או שהיו נישואים או שהם נשואים. בארה"ב לא ניתן לומר שמשפחה של אבא ואמא = הרוב (השכיח). פחות מ-50% גדלים במשפחה שיש בה שני הורים וילדים. כיום ישנו אחוז גבוה באירופה של אנשים שחיים יחד ולא נישאים (חיים יחד, מגדלים ילדים, משלמים חשבונות יחד), בישראל הם נקראים "ידועים בציבור". בארצות הברית זה פחות נפוץ אך עולה בהדרגה. אנשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה נישאים בעוד שאנשים ממעמד סוציו אקונומי בינוני/נמוך פחות נישאים. יותר ממאה שנה של מחקר בפסיכולוגיה חברתית בתחום מראים באופן עקבי שבני זוג דומים בעמדות, בערכים, בתחומי עניין ובהרבה מאוד מאפיינים אחרים. אנשים לא נהיים דומים אחד לשני לאורך זמן, אלא מראש מתחברים למי שדומה להם. רוב הקשרים הם באותה רמת השכלה, באותה קבוצה אתנית. אנשים מתחתנים באותה רמת השכלה. דמיון הוא רק אחד מהשיקולים, מהגורמים שחושבים עליהם כשבוחרים בן זוג, אנו מושפעים גם ממראה, מהיחס בין התכונות החיוביות לשליליות ועוד.

יחסי מין בנישואים על פי הפסיכולוגיה החברתית

על פי מחקרים של פסיכולוגיה חברתית יחסי מין יורדים בשכיחות שלהם לאורך השנים והירידה הגדולה ביותר היא במהלך 4 השנים הראשונות. בני זוג שגרים יחד ולא נשואים מקיימים יותר יחסי מין מנישואים. הורות צעירה מורידה את שכיחות יחסי המין, מורידה יצריות. גם אחרי שנים של נישואים, נשים שמרגישות יצריות ביחסים לאורך שנות הזוגיות, חשות יותר שביעות רצון מהנישואים שלהם. אהבה יצרית לא קשורה לשביעות הרצון של הגבר בנישואים.

שביעות רצון מנישואים

על מחקרים של פסיכולוגיה חברתית, הדבר המרכזי ביותר בשביעות רצון מהנישואים זהה אצל נשים וגברים והם התנהגויות של ידידות, יחסי ידידות: לצחוק ביחד, לבלות יחד ועוד. סטאטוס של נישואים (נשוי, גרוש, פרוד, אלמן) קשור גם לרווחה נפשית. אנשים שנשואים יותר שבעי רצון מהחיים באופן כללי, הם יותר מאושרים מאחרים. אין פער גדול בין נשואים לאלו שמעולם לא נישאו. ההבדל הגדול הוא בין אלו שנשואים לבין גרושים, אלמנים, פרודים. הפער בין הקבוצות מצטמצם לאורך השנים משני מקורות עיקריים: נשים נשואות פחות מאושרות מאשר שהיו בעבר, מבחינה היסטורית (יש ירידה באושר) אולי כי היום נשים צריכות לאזן בין משפחה לעבודה מה שבעבר לא היה קיים. דבר נוסף הוא שגברים לא נשואים היום הרבה יותר מאושרים ממה שהיו פעם, פעם להיות לא נשוי היה קשה יותר ממה שהיום (יחסי המין לא היו זמינים לגבר לא נשוי, התלות בשירותים הביתיים של אישה היה גבוה יותר בעבר, התפקידים של הגבר שונים, עליו להיות גם רגיש לדוגמה). מחקרים חדשים שמסתכלים על שיעורי התאבדות מראים כי קיים פער בין נשואים ללא נשואים קיים עד סוף שנות ה-30. מי שנשוי פחות מתאבד. התאבדות היא ההפך מרווחה, היא סטאטוס משפחתי, לנישואים יש יתרון עד סוף שנות ה-30. בשנות ה-40 אין יותר הבדל בשיעורי ההתאבדויות.

 ראו גם: נורמות חברתיות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות