פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה בין אישית
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…
מחקרים בתחום של פסיכולוגיה חברתית העלו, שרוב בני האדם רואים ביחסים עם זולתם (בני זוג, בני משפחה וחברים) את הגורם העיקרי המעניק משמעות לחייהם. (Berschied ,1985, Rodgers ; 1976 Berschied &) . נישואים מאושרים, חיי משפחה טובים וחברים קרובים נמצאים בראש רשימת הגורמים לאושר ולשביעות רצון (Campbell, converse & Rodgers, 1976). יחסים חברתיים הדוקים ותומכים מתקשרים גם עם היבטים של בריאות פיזית, כמו תפקוד מערכת החיסון, רמת התחלואה וסיכויי ההחלמה בעקבות מחלה קשה (Berkman, Loe-Summers & Horowitz ,1992; Goleman 1992).
ממצאים אלה של הפסיכולוגיה החברתית מלמדים שקשרים חברתיים משפיעים על אושרו של היחיד יותר מהישגים מקצועיים או ביטחון כלכלי. האנשים שסביבנו עונים על צרכינו המגוונים: ביטחון, תמיכה, הערכה, מידע, והרשימה עוד ארוכה. בני אדם מפתחים רשת ענפה ומורכבת של קשרים עם זולתם, שהרי אין אדם אחד יכול לספק את כל הצרכים הללו. משיכה בין אישית היא תחום מחקר בפסיכולוגיה החברתית, העוסק בכוחות המשיכה והדחייה הפועלים במערכות היחסים שבין האדם לזולתו. לבני אדם יש רשת ענפה של קשרים עם אנשים אחרים. יש בה קשרים ארעיים, קצרי ימים, ולעומתם קשרים מתמידים וממושכים. יש בה קשרים רופפים ולא מחייבים, וגם קשרים הדוקים ומחייבים מאוד. התחברות חברתית- צורך בסיסי להימצא בחברתם של אנשים אחרים בעתות מצוקה ובמצבים חדשים. יסודותיה מפתחים בגיל הרך, עם היווצרות הקשר הראשוני של התינוק עם אימו. באמצעות הקשר הזה לומד התינוק שנוכחות הזולת מרגיעה אותו, ובהמשך גם מדריכה אותו מהי ההתנהגות ההולמת במצבים חדשים. התחברות חברתית היא תולדה של תנאים חיצוניים, כגון מצב מאיים או עמום, שהיחיד אינו יודע כיצד לנהוג בו. קיים קשר בין עצם ההיכרות עם הזולת לבין מידת החיבה שאנו רוחשים לו. ככל שההיכרות מעמיקה יותר, פוחתים האי וודאות והחששות מפניו וחיבתנו כלפיו גוברת. בנוסף, אנו נמשכים לאדם חיובי מפני שסיכויינו להצליח גדלים במחיצתו ומפני שהקשר עמו מאציל עלינו את תכונותינו החיוביות ומגביר את ההערכה שרוחשים לנו האנשים שמסביבנו. דרכם של בני אדם להתחבר לאנשים הדומים להם: התגמולים החיוביים שאנו מקבלים ממי שדומה לנו, ההשוואה המתמדת שהאדם עורך בינו לבין אנשים שהתנהגותם משמשת לו אמות מידה, והרגשת ההרמוניה ההכרתית שמעניקה לו החיבה לזולת הדומה לו. בתנאים מסוימים עלול הדמיון לזולת לעורר דווקא רתיעה. יתר על כן, קורה שניגודים נמשכים זה לזה. בספרו מנוס מחופש מציין אריך פרום (1958) שהרצון להיות עצמאי ולא תלוי באחרים מפעם בכל אדם. רק מעט מסוגלים לחיות בגפם תקופות ממושכות בלי להזדקק לחברה ולהסתייע בזולתם מדי פעם. בדידות- מצב הנובע מאי יכולת לפתח יחסים הדוקים משמעותיים או עקב ניתוק מערכת יחסים הדוקה וממושכת. תחושת בדידות פוקדת רבים לתקופות קצרות או ממושכות אם בשל גורמים נסיבתיים כמו מיקום גיאוגרפי שאינו מאפשר מגעים חברתיים ואם בשל גורמים אישיים כמו היעדר מיומנויות חברתיות הולמות.
