פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: הבדלים בין המינים במשיכה גופנית

סיכולוגיה חברתית – סיכומים: הבדלים בין המינים במשיכה גופנית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

אנחנו עובדים קשה בשביל לעזור לכם בלימודים, אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

הבדלים בין המינים בהעדפה לבני-זוג ובאטרקטיביות נתפסת

קיימים הבדלים בין המינים במה שנחשב עבורם מושך. הבדלים אלו מיוחסים לאבולוציה ולחינוך התרבותי. נדון באריכות בהסבר האבולוציוני שכן יש מחלוקת על הטענה שקיימים הבדלים ביולוגיים ומורשים בין המינים בחשיבות של משיכה גופנית בעת בחירת בן-הזוג ובגיל הרצוי לבן-הזוג. נתחיל את הדיון בהצגת הגישה האבולוציונית ולאחר מכן תוצג ביקורת הכוללת גם גישה חלופית – הגישה הסוציו-תרבותית.

השקעה בצאצא

ע"פ טענה זו האבולוציה יצרה הבדלים משמעותיים בין נשים וגברים. טענה זו מבוססת בעיקר על הבדלים בין המינים בכמות ההשקעה בצאצא שלהם. נשים משקיעות הרבה יותר מגברים, אפילו עוד לפני הלידה – גברים משקיעים רק כמות קטנה של זרע שמספקת רק חומר לזיגוטה פוטנציאלית בעוד נשים מספקות ביצית גדולה הרבה יותר המספקת גם את המזון שהזיגוטה צריכה עבור השלבים הראשונים. בשל הבדלים אלו, הביצית הרבה יותר יקרה לייצור ולכן אישה תייצר רק כ-200-250 ביציות בחייה לעומת מיליוני תאי זרע שגבר מייצר כל יום. לאחר ההריון, ההתפתחות מתרחשת ברחם האישה בלבד והיא מגבילה אותה מבחינה פיזיולוגית ומונעת ממנה הריון נוסף למשך 9 חודשים (בעוד הגבר כן יכול להפרות נשים נוספות בזמן זה). לאחר הלידה, תקופת ההנקה מגבילה את האישה ומפחיתה את הפוריות שלה (וכך מונעת הפריה מחדש). כלומר, נטל הבאת הילד לעולם אינו מתחלק שווה בין המינים.

כיצד הבדלים אלו מובילים להבדלים במה שנחשב מושך במין השני? נמצא שבקרב כל החיות, המין שמשקיע יותר בצאצא נוטה גם להיות יותר סלקטיבי בבחירת בן-הזוג. כתוצאה מכך, נוצרת תחרות בתוך המין (Intra-Sex Competition) – תחרות בין שני זכרים או יותר (או שתי נקבות או יותר) על הגישה לנקבות הבררניות. כתוצאה מתחרות זו, האבולוציה נוטה להעדיף את הזכרים הגדולים יותר ולכן גברים גדולים יותר מנשים בזנים כה רבים (בזנים בהן הגברים משקיעים יותר בצאצא, כגון צבועים, הנקבה נוטה להיות גדולה יותר). חלק מן התחרות סובב סביב משיכה בין-מינית (Inter-Sex Attraction) – משיכה ועניין בחברי המין השני, ולכן הגבר הנו הקולני בין שני המינים ויש לו נוצות גדולות יותר, ריקוד חיזור מפורט יותר וכו' (בני-האדם הם יוצאי דופן במקרה זה שכן ברבות מן החברות הגברים אינם יותר מקושטים מהנשים).

לפיכך, הניבוי הישיר של הפסיכולוגיה האבולוציונית הנו שנשים יהיו יותר בררניות בבחירת בני-זוג. בכל חברה בה נתון זה נבדק נמצא שגברים מהירים יותר להיכנס למיטה מאשר נשים ועם מגוון רב יותר של בנות-זוג. במחקר המדגים זאת נשאלו הנבדקים כמה שותפים מיניים הם היו רוצים באופן אידיאלי במרווחי זמן שונים ונמצא שבכל האיזורים בעולם ובכל מרווחי הזמן, גברים שאפו ליותר שותפים מיניים מנשים.

ע"פ הפסיכולוגיה האבולוציונית, ההבדלים בין המינים בכמות ההשקעה בצאצא אמורים להוביל גם לקריטריונים שונים של מה נחשב רצוי במין השני. גברים מחפשים שותפות פוריות, כך שיהיו להם יותר צאצאים והם יוכלו להעביר את הגנים לדור הבא. אין רמזים ישירים לפוריות של אישה, אך מאחר וחלון הזמנים של פוריות האישה הוא יחסית צר, אחד הרמזים העקיפים הנו גיל – לאחר גיל מסוים נשים לא מסוגלות להרות יותר ולכן גברים צריכים להימשך לצעירות ולרמזים המתקשרים אליה: עור חלק, שיער ושפתיים מלאים ומותניים צרות יותר מאשר הירכיים.

לעומת זאת, השיקולים של נשים הנם שונים שכן השעון הביולוגי הגברי הנו נוח הרבה יותר ולרוב גברים הינם פוריים למשך כל חייהם. התביעות של 9 חודשי ההריון ושנות ההנקה הובילו אותן להתעניין בגברים עם משאבים אשר יוכלו להשקיע בהן ובילדיהן. כלומר, נשים יימשכו לגברים בעלי משאבים חומריים או מאפיינים הקשורים להשגתם (כגון חוזק פיזי, חריצות ומעמד חברתי).

לסיכום, הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענת כי גברים יתעניינו בנשים צעירות בעלות מראה טוב בעוד נשים תתעניינה בגברים שיכולים לספק משאבים חומריים. אכן, גברים נוטים יותר לצאת עם צעירות מהן בעוד נשים עושות זאת לעתים רחוקות יותר ונאלצות לספק תירוצים לכך.

האסימטריה בהעדפה נבדקה במחקרים של מודעות פנויים-פנויות ונמצא שגברים נטו לחפש יופי וצעירות ולהציע משאבים חומריים ושנשים – ההיפך. תופעה זו הנה כה חזקה ומוכרת עד שהיא יכולה לגרום למצב של ידיעה מה מצופה.

במחקרים בין-תרבותיים שבדקו מדינות מערביות, אזורים מתועשים במדינות לא-מערביות ואזורים כפריים אמנם נמצא שגם גברים וגם נשים דירגו נחמדות ואינטליגנציה כחשובים יותר מאשר משיכה גופנית או פוטנציאל הכנסה, אך נמצא שכמעט בכל חברה גברים דירגו את המשיכה הגופנית גבוה יותר מאשר נשים והם העדיפו שותפות צעירות יותר מהם לנישואים. גודל הפרש הגילאים נע בין שנה (פינלנד) ל-7 שנים (זמביה) עם ממוצע של 2.7 שנים. במקביל, נשים העדיפו באופן עקבי והן הקדישו חשיבות רבה יותר לפוטנציאל ההכנסה שלו.

ביקורת על התיאוריה האבולוציונית בנוגע להבדלים בין המינים במשיכה

אמנם המידע שהוצג לעיל אינו מפתיע כלל, אך הוא עדיין לא מוכיח את נכונות התיאוריה האבולוציונית, שכן ניתן היה לבצע את הניבויים הללו בהסתמך על אינטואיציה בלבד. בנוסף, ניתן למצוא הסברים חלופיים להבדלים אלו, מבלי להתייחס לאבולוציה ויכולת רבייה. לדוג', נשים מעדיפות גברים עם מעמד גבוה ומשאבים חומריים בשל הסתגלות גמישה למצב החברתי שלהן – לגברים יש שליטה רבה יותר על המשאבים התרבותיים ברוב התרבויות (בשל המגבלות הנשיות של הריון והנקה). לאור הפגיעות הכלכלית, הנשים עסוקות יותר, באופן רציונלי, בצרכים החומריים שלהן.

אחת ההשלכות של הבדלים אלו הינה שבחברות בהן לגברים ונשים יש כוח זהה יחסית, צפוי להיות דגש חלש יותר בקרב נשים על המעמד והמשאבים של הגבר – ואלו אכן הממצאים. ככל שיש יותר שוויון בחברה (לדוג', במונחים של הכנסה או ייצוג בגופים מחוקקים) כך נשים מייחסות פחות חשיבות ליכולת ההכנסה של הגבר. עם זאת, השוויון לא השפיע רבות על החשיבות שהגברים מייחסים למשיכה גופנית, אך יתכן שזה נובע למעשה מכך שלנשים מושכות יש כישורים חברתיים טובים יותר והגברים למעשה מעוניינים בנשים עם כישורים חברתיים טובים, וכתוצאה מכך עם כישורים טובים יותר לגידול ילדים.

על מנת להכריע אילו מבין התיאוריות נכונה יש לבדוק מה קורה בתנאים שונים אותם שאר התיאוריות לא יכולות להסביר. לפיכך, התיאוריה האבולוציונית מחוזקת על ידי מחקר שבוחן את המאפיינים של זנים שונים החיים בסביבות חברתיות ופיזיות שונות. לדוג', קיים שוני ברמת המופקרות של נקבות פרימאטים בין הזנים השונים (ממונוגמיה ועד כאלו שהולכות עם כולם)  ונמצא מתאם בין גודל האשכים של הגבר לרמת המופקרות של הנקבה – ככל שהמופקרות של הנקבות גבוהה יותר, כך האשכים גדולים יותר. זה תומך בתיאוריות אבולוציוניות שכן אם השותפה המינית של זכר מסוים הזדווגה עם זכר אחר, עליו להזדווג איתה לאחר מכן ו"לנצח" את יריבו באמצעות כמות גדולה יותר של זרע.

דוג' נוספת: בקרב צפרדעים בשם Panamanian Poison-Arrow Frogs הזכר הוא זה שמשקיע יותר בנקבה, ואכן תבנית ההבדלים בין המינים מתהפכת בקרב זן זה – הנקבות גדולות יותר מהגברים והן מתחרות יותר על הזכרים הבררניים. זהו יוצא מן הכלל המחזק את הכלל ואת התיאוריה האבולוציונית.

גם המחקר הבין-תרבותי בו דנו לעיל עשוי לרמז על כך שההבדלים בין המינים אינו נובעים מתהליכי חברות (שכן ההבדלים אינם משתנים בין תרבות לתרבות), אך לא בטוח שטיעון זה הנו כה חזק שכן האחידות בין התרבויות עשויה להיות תוצאה עקיפה של ההבדלים בגודל ובכוח וכן בהריון וההנקה בין המינים אשר מובילים להתנהגויות שונות ולא תוצאה ישירה של נטיות התנהגויות המורשות באופן גנטי. כלומר, המחקרים הנ"ל לא יכולים לספק תשובה לסוגיה זו, ובנוסף הם לא מתגברים על הבעיה של הסתמכות על זן אחד – הזן האנושי.

בעיה נוספת של הגישה האבולוציונית הנה שלא כל הממצאים יכולים להיות מוסברים על ידה. לדוג', הטענה שגברים מעריכים יותר משיכה גופנית מאשר נשים – לאחר שמנטרלים את הקשר של משיכה גופנית עם גיל האישה, משיכה גופנית אינה נבאי טוב לפוריות. אמנם יש מתאם מסוים בין משיכה גופנית לבין פוריות, אך הוא נובע בעיקר מן הערכים הנמוכים ביותר בשני המשתנים – פתולוגיות גופניות גדולות גורמות גם למשיכה גופנית נמוכה וגם לפוריות נמוכה. בנוסף, הנטייה להימנע מהזדווגות עם אנשים אלו אמורה להיות זהה בשני המינים לכל הפחות – שכן נשים מזדווגות עם פחות בני-זוג וההשלכה של בן-זוג בלתי פורה עבורן הנה חמורה יותר.

אם כן, מה יהווה תמיכה בלתי שנויה במחלוקת לתיאוריה האבולוציונית? כל מידע שלא ניתן לגלות ללא תיאוריה אבולוציונית ואשר התיאוריות האחרות לא יוכלו להסביר. לדוג', כאמור, סימטריה בילטרלית מוערכת מאחר והיא סימן לגנים טובים ומעידה על סיכוי להעברת הגנים לדורות הבאים. ע"פ הגיון זה, ניתן לשער שתהיה העדפה מוגברת לסימטריה בזמנים בהם הסיכוי להתעברות הנו גבוה. במחקר בו נשים בשלבים שונים של המחזור החודשי שלהן הריחו חולצות שנלבשו על ידי גברים עם סימטריה משתנה, נמצא שנשים מצאו את הריח של גברים עם סימטריה גבוהה יותר כנעימים יותר, אך ורק כשהן היו קרובות לשלב הביוץ במחזור שלהן. לא ברור האם לגברים סימטריים יש אכן ריח טוב יותר או שמא הנשים מקשרות אותו פשוט למשיכה גופנית גבוהה יותר, אך בכל מקרה – קשה להסביר זאת באמצעות תיאוריות אשר אינן אבולוציוניות.

בנוסף, טוענים ש"לסת חזקה" בפני הגבר הינה סימן לגנים טובים, אך לסת טובה אינה בהכרח נתפסת כמושכת יותר על ידי נשים. לרוב, נשים מעדיפות פרצופים מעט נשיים, אך כאשר הנשים בזמן הביוץ והסיכויים להתעברות גבוהים, ההעדפה נוטה יותר לכיוון פרצופים גבריים. גם את הממצא הזה קשה להסביר ללא תיאוריות אבולוציונית.

מחקרים נוספים בסגנון זה הראו שנשים בשלב הביוץ מזהות יותר במהירות פרצופים גבריים (אך לא פרצופים נשיים), מעדיפות יותר גברים בטוחים, אסרטיביים ועם טקטיקה תחרותית של הצגה עצמית.

לדעת הכותבים, מחקרים אלו, המעריכים שינויים בשיפוט במצבים שונים מבחינה ביולוגית, מהווים את התמיכה החזקה ביותר לגישה האבולוציונית. אמנם זו גישה שנויה במחלוקת, אך לא סביר כי האבולוציה עיצבה את נטיות ההתנהגות של כל הזנים בעולם למעט המין האנושי. לפיכך, יש לבחון בביקורתיות את התיאוריות האבולוציונית ולשנותן במידת הצורך על מנת להוביל להבנה טובה יותר של ההתנהגות האנושית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות