פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה וקרבה פיזית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: משיכה וקרבה פיזית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

מחקר של משיכה

משיכה בינאישית קיימת בין מכרים, עמיתים לעבודה, אהובים וכו' והיא עשויה להיות מבוססת על עוררות מינית, גירוי אינטלקטואלי או כבוד לפעולות והאמונות של האחר. בנוסף, משיכה עשויה להיות מודעת – מבוססת על אמונה שקולה – או טרום-מודעת (Preconscious) – מבוססת על תחושת בטן.

יש שטוענים שאין טעם לחקור משיכה בעוד אחרים טוענים שאסור לחקור משיכה שכן זה יוציא ממנה את הקסם שלה. עם זאת, אלו אינן טענות תקפות שכן ההבנה של האופן בו עובד דבר מסוים לא מפחיתה מההנאה שלנו ממנו, ואם כבר – היא מוסיפה לחוויה.

קרבה פיזית (Propinquity)

אחד הגורמים שמשפיעים על המשיכה (רומנטית או חברית) הנו קרבה פיזית (Propinquity), שכן לא ניתן לאהוב אדם ללא מפגש עמו (גם אם המפגש אינו פיזי). החברויות העמידות ביותר נוצרו מאנשים שדרכיהם הצטלבו לעתים קרובות – מתוך המפגשים הרבים עולה תחושת נוחות ומוכרות שפעמים רבות מובילה לתחושות עמוקות וארוכות טווח.

מחקרים של קרבה פיזית ומשיכה

מחקרים רבים הדגימו את ההשפעה של קרבה פיזית על החברויות שנוצרות. מחקרים אלו חשובים לא בגלל שהם מדגימים את הקשר בין משיכה לבין קרבה פיזית אלא בגלל שהם מדגימים מה עוצמתו של קשר זה..

אחד המחקרים בתחום זה נערך בקרב פרוייקט דיור של זוגות נשואים ב-MIT. (פרוייקט לימודים של אנשי צבא אחרי מלחמת העולם ה-2) הפרוייקט הורכב מ-17 בנייני דירות (10 דירות בכל אחד) אשר היו מבודדים מאזורי המגורים האחרים בעיר. הסטודנטים הוקצו רנדומלית למגוריהם ומעטים מהם הכירו אחד את השני לפני כן. היה ברור שהולכות להיווצר חברויות ורצו לבדוק עד כמה יצירת חברויות מושפעת מהקרבה. על מנת לבדוק את ההשפעה של הקרבה הפיזית על החברויות שנוצרו נעשה שימוש בסקר סוציומטרי (Sociometric Survey) – סקר המנסה למדוד את היחסים הבינאישיים בתוך קבוצה של אנשים – והנבדקים נתבקשו לנקוב בשמות של 3 האנשים עמם הם מתרועעים הכי הרבה. נמצא כי 2/3 מאלו שנרשמו כחברים גרו באותו בניין כמו הנבדק, למרות שבניין זה ייצג רק 5% מהתושבים בפרוייקט. בנוסף, למרות הקרבה בין הדירות בכל קומה, גם למידת הקרבה בתוך הבניין הייתה חשיבות רבה – 41% מאלו שגרו בדירה הסמוכה לנבדק הופיעו ברשימה, לעומת 10% מאלו שגרו בקצה הקומה.

משערים שקרבה פיזית מובילה לחברויות שכן היא מגבירה את הסיכוי למפגש. אם זה אכן נכון נצפה שהמרחק הפיזיקלי יהיה פחות משמעותי מהמרחק הפונקציונלי (Functional Distance) – היכולת של המבנה הארכיטקטוני לעודד או לעכב מגע בין אנשים מסוימים. אכן, המחקר הנ"ל מדגים זאת: ע"פ מבנה הבניינים נצפה שדיירי דירות 1 ו-5, שנמצאות קרוב למדרגות, ייצרו יותר חברויות שכן התושבים פוגשים בהם יותר מאשר בדיירים האחרים (מה שאכן נמצא בפועל). בנוסף, נצפה שיהיו יותר חברויות בין דירות 1 ו-6 מאשר בין 2 ו-7, למרות שהמרחק הפיזיקלי ביניהם הנו זהה, מאחר ודירה 1 נמצאת ליד המדרגות (מה שאכן נמצא בפועל, פי 2.5 לדירות ליד המדרגות)). כלומר, קרבה פיזית מעודדת חברויות כי היא מפגישה בין אנשים.

מחקר נוסף שבדק את ההשפעה של קרבה פיזית על היווצרות חברויות נערך באקדמיה לשוטרים בה 45 שוטרים אשר הוקצו בצורה אלפביתית לחדרים במעונות ולכיתות הלימוד. נמצא מתאם גבוה בין המיקום האלפביתי של השוטר לבין המיקום האלפביתי של החברים שלו. כלומר, הקרבה הפיזית השפיעה יותר מאשר ציפו. יש לזכור שבמקרה של האקדמיה כל 45 השוטרים גרו ולמדו די קרוב אחד לשני (בלי קשר למיקום אלפביתי), ובכל זאת המתאם היה גבוה (0.9)- מכאן שגם הבדלים מינורים בקרבה הפיזית יכולים להיות משמעותיים.

עם זאת, הקבוצות הנ"ל הינן הומוגניות ויתכן שההשפעה של הקרבה הפיזית אינה כה חזקה בקרב אוכלוסיות מגוונות, שם עליה להתחרות עם גורמים כגון גיל, גזע, מוצא אתני וכו'.

לפיכך, ההשפעה של הקרבה נבדקה באוכלוסיות מגוונות יותר וההשפעה הגדולה ביותר שלה נצפתה בחברויות בין אנשים מגזעים, גילאים ומעמדות שונים. לדוג', בפרוייקט דיור במנהטן בו גרו שחורים, לבנים ופורטוריקנים בגילאים שונים נמצא כי גם לקרבה וגם לדימיון הייתה השפעה גדולה על החברויות שנוצרו. 88% מה"חברים הכי טובים" היו מאותו בניין וחצי מהם אף מאותה קומה באופן מעניין, ההשפעה הייתה גדולה במיוחד בחברויות בין גזעים וגילאים שונים – 70% מהחברויות המעורבות כללו אנשים שגרו באותה הקומה (בהשוואה ל-40% מהחברויות בתוך קבוצות של גילאים וגזעים). נראה כי אנשים מוכנים לחפש מעבר לסביבתם המיידית על מנת למצוא חברים מאותו גיל וגזע כמוהם (דמיון) , אך החברויות בין הגילאים והגזעים נוצרו עם אלו שהיו קרובים אליהם פיזית- כלומר יש השפעה למי שאתה פוגש בסביבה הקרובה.

הסברים של השפעת הקרבה הפיזית

קיימות 3 סיבות להשפעה של הקרבה הפיזית:

  1. זמינות/מגע פשוט
  2. הנטייה להיות נחמד לאלו שאנו באים במגע תכוף עמם
  3. הנוחות הנוצרת מחשיפה חוזרת ונשנית לאותו אדם.

זמינות וקרבה פיזית

על מנת ליצור חברויות יש לבוא במגע וקרבה פיזית מאפשרת זאת. אותו הדבר נכון גם לגבי שנאה – קרבה פיזית מאפשרת מפגשים בלתי-נעימים, ואכן נמצא שאנשים שאנו שונאים נוטים להיות אלו שגרים לידנו. עם זאת, הקרבה לא רק מאפשרת חברויות, היא גם מעודדת אותן, ולכן הקשר בין קרבה לחיבה הנו חזק יותר מאשר קרבה ואיבה. הקרבה גורמת למגע הפסיבי בין האנשים אשר מוביל לחברויות.

ההשפעה של ציפיה לאינטראקציה

אנו נוטים לתת לאנשים עמם אנו צפויים לבוא במגע להנות מחמת הספק – כלומר, רק הידיעה שאנו נבוא במגע עם האדם גורמת לנו לאהוב אותו יותר.

ניסוי המדגים זאת: נשים קוראות מידע על האישיות של שתי נשים – אחת מהן עתידה להצטרף אליהן לדיון כלשהו ועם השנייה הן לא תבואנה במגע כלל. לפרופיל האישיות של הנשים נעשה Counterbalance (טכניקה באמצעותה החוקר מחלק את ההשפעה של גורם חיצוני בין הרמות השונות של המשתנה הבלתי-תלוי) כך שחצי מן הנבדקות חשבו שהן תבואנה במגע עם אישיות A והחצי השני עם אישיות B. כלומר, בממוצע, האישה עמה הנבדקות עתידות להיפגש אינה מושכת יותר מהשניה – אך עדיין הנבדקות נטו לאהוב אותה יותר.

סביר שהעמדה החיובית הראשונית תיצור מעגל חיובי כך שהציפיות החיוביות יחוזקו על ידי ההתנהגות החיובית. מאחר ואנו יודעים כי יהיה עלינו לבוא במגע עם אותו האדם מדי פעם אנו עושים מאמץ שהפגישות הראשונות תעבודנה היטב ולכן רוב האינטראקציות יהיו מתגמלות ותקדמנה את החברויות. ניסוי המדגים זאת: נבדק A מבצע שיחת היכרות עם B ונבדק B מבצע שיחת היכרות עם C. נבדק A ונבדק C לא מקיימים שיחת היכרות, אך הם צופים בשיחת ההיכרות שהאחר מבצע עם B. כל נבדק מדרג את האחרים מבחינת חיבה ונמצא כי נבדק A ו-C מחבבים זה את זה הכי פחות – כלומר, האינטראקציות נוטות להיות מתגמלות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות