פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: יתרונות חברתיים של אלטרואיזם ואלטרואיזם טהור

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: יתרונות חברתיים של אלטרואיזם ואלטרואיזם טהור

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

יתרונות תדמיתיים ותגמולים חברתיים

סוג נוסף של אלטרואיזם עשוי להיות קשור להשגת תגמולים חברתיים (Social Rewards) – שיפור התדמית באמצעות הפגנת נכונות להועיל לאחרים. סיוע הנו התנהגות מוערכת והיא מובילה לצורות שונות של שבחים, תשומת לב חיובית, תגמולים מוחשיים, כבוד והכרת תודה. לדוג', תרומה לצדקה ניתנת פעמים רבות על מנת להגביר את תפיסת היכולת של התורם בעיני אחרים. יש לשים לב, שהיתרון התדמיתי לא חייב להיות מודע וסביר כי אפילו הציידים-מלקטים סייעו לאחרים מתוך מטרה לזכות במעמד וכוח מבלי לבצע חישובי עלות-תועלת מודעים.

אלטרואיזם מבוסס-אמפתיה: מקרה של אלטרואיזם טהור?

שלושת ההסברים האבולוציוניים מדגישים את היתרונות האנוכיים של אלטרואיזם, אך מה לגבי תחושות חמלה כלפי זרים במצוקה? החוקר Batson מצא ממצאים המעידים על קיומו של מצב נפשי בלתי אנוכי שמוביל להתנהגות אלטרואיסטית. ראשית, הוא ביצע הבחנה בין 3 מניעים להתנהגות אלטרואיסטית, כאשר שניים מהם הינם אנוכיים ואחד לא.

המניע הראשון הוא המניע בו דנו כעת: תגמולים חברתיים – העלאת ההערכה של האחרים אותנו.

המניע השני הנו מצוקה נחווית (Experienced Distress) – מניע הנובע מהרצון להפחית את המצוקה העצמית שלנו. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא על ידי הפחתת המצוקה של האחר.

המניע האחרון הנו אמפתיה – הזדהות עם האחר בצירוף עם הרגשה והבנה של מה שהוא חווה. מהרגעים הראשונים בחיינו אנו מגיבים במצוקה למצוקת האחר. לדוג', משמיעים לתינוקות בני-יום הקלטה של בכי שלהם, של תינוק אחר בן יום ושל תינוק בן 11 חודשים ונמצא כי הם בכו הכי הרבה בתגובה להקלטה של התינוק האחר בן היום. כשאנו מתבגרים, אנו חשים דאגה אמפתית לאחר ונוטים לדאוג לצרכיו על מנת להגביר את רווחתו, גם אם זה על חשבון רווחתנו.

על מנת לבחון את מניע האמפתיה תוכננו מחקרים בהם הנבדקים נחשפים למצוקת האחר, אך המניעים של הפחתת המצוקה העצמית וקבלת תגמולים חברתיים מובילים רק למעט סיוע. בו בזמן, הנבדקים מובלים לחוש אמפתיה עבור הקורבן כך שאם נצפית התנהגות אלטרואיסטית ניתן להסיק קיים סיוע המבוסס על אמפתיה ולא על מניעים אנוכיים.

במחקר הראשון, המצוקה הנחווית והאמפתיה הוצבו זה מול זה על ידי כך שניתן למנוע את העוררות השלילית על ידי עזיבת הניסוי. נאמר לנבדקים שעליהם לבוא באינטראקציה עם משתף פעולה מהמין שלהם אשר התבקש למלא מטלה של זכירת מספרים, ואם הוא טועה – הוא מקבל שוקים חשמליים. בתנאי "הבריחה-הקלה" הנבדק נדרש לצפות רק בשניים מתוך עשרת השוקים, ולאחר מכן ניתנת לו האופציה לעזוב את הניסוי בזמן שמשתף הפעולה ממשיך במטלה (בתנאי זה, אם הנבדקים מונחים על ידי מניעים אגואיסטיים, נצפה להתנהגות סיוע מועטה). בתנאי "הבריחה-הקשה", הנבדקים נאלצים להיות נוכחים בכל עשרת השוקים.

לאחר שני הניסיונות הראשונים, משתף הפעולה מבקש כוס מים ומזכיר חווית שוק טראומטית מילדותו. בשלב זה, הנבדקים מתבקשים לדווח על רגשות הקשורים למצוקה (עצב, דאגה וטרדה) ורגשות הקשורים לאמפתיה (סימפתיה, חמלה ורוך) ובאמצעות דיווחים אלו הנבדקים חולקו לאלו שחשו מצוקה אגואיסטית ולאלו שחשו אמפתיה. לאחר מכן, הנסיין פונה לנבדק ושואל אותו האם הוא מוכן להתחלף עם משתף הפעולה למספר שוקים. נמצא שאלו שחשו בעיקר מצוקה והיו יכולים לברוח מהסיטואציה, לקחו מעט שוקים במקום משתף הפעולה בעוד אלו שחשו אמפתיה התנדבו לקבל שוקים במקומו, גם אם הם יכלו לעזוב את הניסוי.

מספר ספקות בנוגע לניסוי: ראשית, האמפתיה לא תופעלה אלא נמדדה, כך שיתכן שיש כאן הטיה של ברירה (אלו שחשים אמפתיה נוטים יותר לסייע באופן כללי, ללא קשר לתגובות בלתי-אנוכיות). שנית, הנסיין ידע את פעולות המשתתף כך שלא ניתן לפסול את הסבר התגמול החברתי – יתכן שאלו שלקחו יותר שוקים רצו להרשים את הנסיין או להימנע מבושה, ולכן רצוי לבצע ניסוי כאשר הנבדקים אנונימיים, ובכך עוסק הניסוי הבא.

נבדקות עוסקות במטלה של יצירת רושם כאשר הן מושבות בתאים נפרדים. הדוברת (משתפת פעולה) כתבה 2 פתקים לנבדקות בה היא מספרת מידע כנה אודות עצמה ומטרת המאזין היא לגבש רושם מדויק כמה שיותר לגבי משתפת הפעולה. בניסוי זה האמפתיה תופעלה כך שבתנאי "האמפתיה הנמוכה", נאמר לנבדקות להיות אובייקטיביות ככל הניתן ולהתמקד בעובדות בעוד בתנאי "האמפתיה הגבוהה" נאמר לנבדקות לדמיין באופן כמה שיותר חי את תחושות משתפת הפעולה. בפתק הראשון, משתפת הפעולה הביעה את תחושת הניתוק שהיא חשה באוניברסיטה ובפתק השני היא מביעה את הצורך בחברה, ומבקשת בכנות לב מהנבדקת להתחבר איתה. בשלב זה נאמר לנבדקות שמשתפת הפעולה עזבה, אך הן נשאלות באמצעות טופס האם הן רוצות לבלות איתה זמן במסגרת מחקר אחר בנוגע ל"מערכות יחסים לטווח ארוך", ואם כן – כמה זמן. בתנאי "ההערכה החברתית הנמוכה", הפתקים של משתפת הפעולה וכן הטופס של הנבדקות מועברים באמצעות מעטפות סגורות אשר הנסיין עצמו אינו קורא בעוד בתנאי "ההערכה החברתית הגבוהה", הנסיין קרא את הפתקים של משתפת הפעולה והיה מודע לכמות הזמן שהנבדקת רוצה לבלות עם משתפת הפעולה. כפי שניתן לראות, אלו שהונחו להיות אמפתיות התנדבו לבלות יותר זמן עם משתפת הפעולה, גם אם פעולותיהן לא היו ידועות לאף אחד אחר.

המחקר האחרון שמסייע להעריך האם קיים מצב חסר אנוכיות שמסייע לאלטרואיזם מנסה לבדוק האם לאמפתיה או חמלה יש חתימה פיזיולוגית מובחנת המנבאת האם אדם יגיב באופן אלטרואיסטי. בניסוי זה הנבדקים (כיתה ב', כיתה ה' או סטודנטים) צופים באישה ובילדיה אשר עברו תאונת דרכים שבעקבותיה הילדים נאלצו להפסיד ימי לימודים. במהלך הצפיה, נבדקו הבעות הפנים וקצב הלב של הנבדקים ולאחר מכן ניתנה להם ההזדמנות לעזור לילדים אלו באמצעות הבאת שיעורי הבית אליהם על חשבון זמן משחק בהפסקה. נמצא כי אלו שחשו אמפתיה ודאגה הראו גבות אלכסוניות, הבעה מודאגת, ירידה בקצב הלב (תגובה אשר הנה הפוכה מתגובת ה-Fight-or-Flight) ובנוסף, הם נטו יותר לעזור. לעומתם, אלו שדיווחו על מצוקה הראו הבעת פנים של כאב, עליה בקצב הלב והם נטו פחות לעזור. כלומר, לא רק שאמפתיה גורמת ליותר התנהגות של סיוע, אלא שגם נראה שהיא גורמת לכך, באופן חלקי, באמצעות תגובות פיזיולוגיות שונות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות