פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תהליכי הבניה ואלטרואיזם

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תהליכי הבניה ואלטרואיזם

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

תהליכי הבניה ואלטרואיזם

לאור העמימות של מצבי חירום רבים, יש צורך שהמסייע הפוטנציאלי יתפוס שהקורבן סובל וכי הוא זקוק לעזרה. פרטי ההתנהגות של הקורבן מסייעים להסקה וכשמצוקת הקורבן אינה בולטת, הסבירות שהוא יקבל עזרה פוחתת. לדוג', נמצא כי סבירות הגשת העזרה עולה כאשר המסייעים מודעים להשתלשלות העניינים שהובילה למצוקת הקורבן. בנוסף, כשהסיטואציה מלאת חיים ודרמטית, יותר סביר שהצופה ישים לב למתרחש ויבין מה קורה. לדוג', כאשר באחד התנאים הנבדקים רואים את הקורבן מתעלף וחוזר להכרה, אחוז העזרה עומד על 89%, וכאשר בתנאי אחר הנבדקים רואים את הקורבן רק חוזר להכרה, אחוז העזרה עומד על 13%, וזאת מאחר ובתנאי הראשון הנבדקים ראו את כל הדרמה מתרחשת.

גם ההקשר החברתי שמסביב משחק תפקיד חשוב בקביעה האם הצופים יסיקו שיש צורך בעזרה או לא. כאשר אנשים לא בטוחים במה שקורה ומניחים ששום דבר לא קורה מאחר והאחרים לא נראים מודאגים, מתרחשת צורה מסוימת של בורות פלורליסטית (Pluralistic Ignorance). קיימות נורמות חזקות לכך שנשמור על התנהגות רגועה ומאורגנת בציבור, בייחוד כשמדובר במצבי חירום, שכן זה עשוי להיות מביך אם נאבד עשתונות כאשר שום דבר מסוכן לא התרחש. ההתנהגות הרגועה עשויה להוביל אותנו לגרום אחד לשני להסיק בטעות שאין בעיה רצינית.

מחקר המדגים זאת: נבדקים ממלאים שאלונים בחדר מעבדה באחד משלושה תנאים: לבד, עם שני משתפי פעולה שהתנהגו באופן רגוע אשר מוביל לבורות פלורליסטית או עם שני נבדקים אמיתיים אחרים. בעוד הנבדקים ממלאים את השאלון החל לחדור עשן לתוך החדר מבעד לדלת. כאשר הנבדקים היו לבדם, 75% מהם עזבו את החדר ודיווחו לנסיין ובתנאים האחרים התרחשה בורות פלורליסטית: 38% דיווחו בתנאי עם 3 נבדקים ורק 10% דיווחו בתנאי עם שני משתפי פעולה. נראה כי אנשים מעדיפים סכנה פיזית מאשר האפשרות של לבייש עצמם בפני זרים. ממצא מעניין הנו שהנבדקים ביצעו הבניה שונה לעשן בכל אחד משלושת התנאים: אלו שדיווחו על העשן תפסו אותו כעשן בעוד שאלו שלא דיווחו תפסו אותו כבלתי-מסוכן.

נראה כי הצופים נוטים פחות לבורות פלורליסטית כשהם יכולים לראות את הבעות הדאגה של אדם אחר בבירור. מחקר המדגים זאת: הנבדקים צועדים במסדרון אשר מוביל למעבדה כאשר המסדרון נמצא בשיפוצים ואיש שיפוצים עובד בו. לאחר שהם נכנסו למעבדה, הנבדקים החלו למלא מטלה כלשהי, כאשר בתנאי הראשון כל נבדק נמצא לבדו בחדר, בתנאי השני שני נבדקים יושבים זה מול זה ובתנאי האחרון שני נבדקים יושבים גב אל גב. בזמן ביצוע המטלה איש השיפוצים קורא "אוי! הרגל שלי!", ונמצא כי 90% בתנאי הראשון עזבו את החדר במטרה לעזור לאדם, 80% עשו זאת בתנאי השלישי ורק 20% עשו זאת בתנאי האחרון – ללא גישה להבעות הפנים של האחר, הנבדקים הסיקו באופן קולקטיבי כי דבר לא התרחש.

אם כן, כיצד ניתן לשפר את הסיכוי לקבלת עזרה בעת הצורך?

  1. לוודא שהצורך בעזרה הינו ברור (לדוג', באמצעות צעקות אינפורמטיביות).
  2. לבחור אדם ספציפי ולצעוק אליו, ובכך להתגבר על שני מכשולים: מניעה מאנשים להסיק שאין מצב חירום אמיתי (מניעת הבורות הפלורליסטית) ומניעה מאנשים להסיק שאדם אחר כבר מסייע (מניעת חלוקת האחריות).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות