פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: קבלת החלטות קבוצתית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: קבלת החלטות קבוצתית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

קבלת החלטות קבוצתית

חלק רב מן המחקר אודות קבלת החלטות קבוצתית נערך תחת ההנחה שהחלטות קבוצתיות הנן טובות יותר מאשר החלטות אינדיבידואליות. אכן, כשהקבוצה מתבקשת לפתור בעיות אשר יש להן תשובה מדויקת ועובדתית יש יתרון לקבוצה על פני יחידים.

עם זאת, בהקשרים רבים החלטת הקבוצה אינה טובה יותר מזו של היחידים. יש לזכור שקבלת ההחלטה הטובה ביותר היא אמנם המטרה החשובה ביותר של הקבוצה, אך היא אינה בהכרח המטרה החשובה ביותר של היחידים המרכיבים אותה, שכן הם עשויים לדאוג לגבי האופן בו ישפטו אותם, כיצד להימנע מפגיעה באחרים, להתחמק מאחריות וכו'.

חשיבה קבוצתית (Groupthink)

במסגרות בהן חשוב לשמר הרמוניה קבוצתית, והמחירים של החלטה לא נכונה אינם כה גדולים לא מפתיע שמגיעים לעתים להחלטות שגויות מתוך לחץ חברתי להגיע להחלטה פה-אחד. עם זאת, מה שמפתיע הוא שזה קורה גם כשמדובר בעניין של חיים ומוות.

החוקר Janis בחן קבלת החלטות כושלת ברמת הממשלה כגון הניסיון להפיל את משטרו של קסטרו, ההחלטה להגדיל את מספר החיילים בוייטנאם וכו'. הוא הגיע למסקנה שההחלטות הכושלות נובעות מתופעת ה-Groupthink – חשיבה שגויה מצד קבוצות מלוכדות מאד אשר במהלכה הבדיקה הביקורתית הראויה נפגעת מלחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס.

סימפטומים ומקורות ה-Groupthink

ע"פ Janis, התופעה נובעת מבדיקה שטחית של מידע, בחינה צרה של האלטרנטיבות ותחושה של אי-פגיעות ועליונות מוסרית, פעמים רבות תחת הכוונה של מנהיג חזק. כלומר, היתרון של קבוצה בקבלת החלטות – הצגה של דעות, עובדות והשקפות מגוונות – לא בא כלל לידי ביטוי.

נשאלת השאלה האם ניתן לגבש מודל של התופעה. סוגיה זו טרם נפתרה והממצאים מעורבים, אך ניתן לזהות גורמים חברתיים שעשויים להוביל להחלטות הרות-אסון וכן גורמים חברתיים שעשויים לשפר את קבלת ההחלטות הקבוצתית.

לדוג', מנהיגים מכווינים המביעים את העדפתם בגלוי עשויים להפחיד גם את חברי הקבוצה המוכשרים ביותר. בנוסף, לעתים הנושאים עליהם מחליטים הם כה מלחיצים עד שהיחידים מחפשים את הנחמה שבקונצנזוס. שני גורמים אלו מעלים את הצנזורה העצמית (Self-Censorship) – ההחלטה לעכב מידע או דעות בדיון הקבוצתי.

לעתים אנשים מדווחים על כך שהם הסכימו להחלטה מאחר והקבוצה הייתה חדשה והם לא רצו לסכן את היוקרה שלהם על ידי כך שיתנגדו לאחרים. לעומת זאת, בשלבים מאוחרים יותר הם כבר הכירו אחד את השני ופחות חששו לקבל ולהביע ביקורת.

מניעה של Groupthink

למרות שהתיאוריה אינה לגמרי מדויקת, יש ערך רב להצעות של Janis למניעת Groupthink:

  • אם המנהיג נמנע מלהצהיר את דעותיו או העדפותיו בהתחלה נוצרת אווירה חופשית יותר (בדומה להסוואת ההשערות בניסוי מדעי).
  • ניתן למנוע קונצנזוס מדומה על ידי מתן גישה למקורות מידע חיצוניים.
  • אנשים שלא השתתפו בחלקים המוקדמים של הדיון עשויים לתת השקפה מרעננת וגם לעצור את המומנטום של החלטות נמהרות.
  • רצוי לייעד את אחד מחברי הקבוצה לתפקיד "יועצו של השטן" כך שיצביע על כל החסרונות של החלטות הקבוצה.

בנוסף, Janis חקר גם החלטות מוצלחות (כגון משבר הטילים בקובה) וטען שבהחלטות אלו לא היו סימפטומים של Groupthink. לדוג', במשבר הטילים, קנדי פעמים רבות השאיר את הקבוצה לבד על מנת לא להגביל את הדיון, הובאו מומחים חיצוניים שיבקרו את הניתוח הקבוצתי ומונו יחידים שיתפקדו כ"יועצי השטן". דוגמאות אלו מובילות למסקנה ש-Groupthink עלול להוביל לאסון בעוד הימנעות מ-Groupthink מעלה את הסיכוי להחלטה מספקת.

Groupthink בתרבויות אחרות

בתרבויות אחרות (כגון מזרח אסיה) הדחף להרמוניה גדול עוד יותר, כך שה-Groupthink עשוי להיות חזק יותר. לדוג', אפילו בישיבות מדעיות פעמים רבות אין מקום לדיון אמיתי ויש עדויות לכך שביצועי היפנים בתחום המדע הינם נמוכים ביחס לזמן המושקע. עם זאת, חברות יפניות הן מהמוצלחות בעולם – מסתבר שלמרות שבעת הפגישות אין דיון אמיתי, המנהלים דנים עם כל משתתף בנפרד לפני הפגישה על מנת לברר את עמדתו, והפגישה הגדולה היא רק פורמלית.

זהו תהליך שונה למניעת Groupthink מזה שהוצג קודם, אך נראה כי גם הוא יעיל.

להיות בטוח שכולם חושבים כמוני: אפקט הקונצנזוס השגוי

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות