פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: השפעה חברתית נורמטיבית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: השפעה חברתית נורמטיבית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

השפעה חברתית נורמטיבית וניסוי הקונפורמיות של Asch

Asch חשב שהניסוי של שריף לא ענה למצבים בהם יש קונפליקט ברור בין השיפוט של היחיד לבין זה של הקבוצה. במקרה כזה, Asch העריך, תתרחש קונפורמיות מועטה יותר מזאת שנצפתה ע"י שריף, אך היא עדיין תתרחש.

בניסוי משתתפת קבוצה של נבדקים כאשר כל נבדק בתורו קורא בקול רם איזה מבין 3 קווים שווה באורכו לקו מסוים – משימה קלה למדי. 7 מהנבדקים הינם משתפים פעולה של הנסיין ורק הנבדק ה-8 הוא נבדק אמיתי. בחלק מהסיבובים כל משתפי הפעולה בחרו באופציות לא נכונות. במקרה זה לנבדק היה ברור מהי התשובה הנכונה, ועדיין, אם כי במידה פחותה מהניסוי של שריף, נמצאה קונפורמיות עם הקבוצה. התוצאות היו מפתיעות מכיוון שנמצאה מידה רבה יחסית של קונפורמיות: 3/4 מהנבדקים התנהגו בקונפורמיות לפחות פעם אחת וסה"כ, ב-1/3 מהמקרים התרחשה קונפורמיות.

ניסוי זה הנו מטריד שכן אנו אוהבים לחשוב על עצמנו כעקביים ודבקים בדעותינו כשאנו יודעים שאנו צודקים, ולא ככאלה שהולכים בעקבות העדר. במקרה זה, השפעה חברתית אינפורמטיבית היא לא הגורם העיקרי לקונפורמיות אלא השפעה חברתית נורמטיבית – השפעת האחרים הנובעת מהרצון להימנע מגינוי, שיפוט נוקשה וסנקציות חברתיות אחרות של אחרים. אנשים לא נוטים לעזוב את הנורמות של החברה או תת-הקבוצות שהן הכי חשובות להן מהפחד של ההשלכות החברתיות המלוות בכך.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות