פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: השפעה חברתית אינפורמטיבית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: השפעה חברתית אינפורמטיבית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

השפעה חברתית אינפורמטיבית (Informational) וניסוי הקונפורמיות של Sherif

ניסוי מוקדם יותר שנעשה ע"י Muzafer Sherif (1936) עסק בסוג של קונפורמיות שנמצא רחוק יותר ברצף המרומז-מפורש ומציג קונפורמיות פחות אוטומטית ורפלקסיבית. Sherif התעניין בדרך שבה קבוצות משפיעות על ההתנהגות של אינדיבידואלים ע"י עיצוב הדרך שבה המציאות נתפסת.

הניסוי מראה שגם התפיסה הבסיסית ביותר שלנו היא אינה ישירה, אלא מושפעת על ידי המסגרות המנצחות של הייחוס. Sherif עיצב את הניסוי שלו כך שיבדוק את הנסיבות שבהן אנשים אחרים משמשים כמסגרת חברתית להתייחסות.  לצורך כך, נעשה שימוש ב-Autokinetic Illusion – הנטייה של נקודת אור נייחת על רקע חשוך לחלוטין להיראות כאילו היא נעה (תופעה הנובעת מכך שבחשיכה אין גירויים אחרים מולם ניתן להשוות את מיקום האור). הנבדקים נתבקשו לקבוע לבדם כמה אינצ'ים לדעתם הנקודה זזה. ההערכות בין הנבדקים השונים היו שונות מאוד. לאחר מכן הנבדקים נכנסו לחדר ושוב, הפעם כמה נבדקים יחד, הם נתבקשו לקבוע כמה אינצ'ים הנקודה זזה, ולדווח זאת בקול רם. נמצא כי עם הזמן, המרחק שנקבע על ידי הנבדקים התכנס; אלו שטענו לתזוזה למרחק רב קיצרו אותו ואלו שטענו לתזוזה למרחק קצר האריכו אותו. השיפוט האישי של כל אחד התאחד לנורמה קבוצתית, נורמה זו השפיעה על התפיסה של המרחק שאותו זזה הנקודה. ניסוי המשך אף הראה שהשיפוט של הנבדקים עדיין הושפע מהקבוצה גם לאחר שנה מהניסוי הקודם.

ניסוי זה מדגים תופעה בשם השפעה חברתית אינפורמטיבית (Informational Social Influence) השימוש בהערות ופעולות של אנשים אחרים כמקור מידע בנוגע למה נכון, נאות ויעיל. הנטייה להשתמש באחרים כמקור מידע נפוצה ביותר כשאנו איננו בטוחים לגבי התשובה הנכונה. המטלה בה נעשה שימוש בניסוי הציבה דילמה, שכן האור עצמו לא זז, זה רק נראה כאילו הוא זז, ולכן אין תשובה ברורה לגבי מרחק התזוזה שלו. הערפול וחוסר הידיעה יוצרים את ההשפעה החזקה של השיפוט המבוטא ע"י אחרים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות