פסיכולוגיה חברתית – סיכומים:עיבוד אוטומטי ועיבוד מבוקר

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים:עיבוד אוטומטי ועיבוד מבוקר

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

עיבוד אוטומטי ועיבוד מבוקר

חלק מהתהליכים הקוגניטיביים המובילים ליצירת סטריאוטיפים הנם מכוונים (כגון אדם המתייחס לסתירות כיוצאי דופן של הסטריאוטיפ על מנת לשמר אותו), אך חלקם גם הינם אוטומטיים. לדוג', מתאמים מדומים המבוססים על ייחודיות או אפקט ההומוגניות של קבוצת החוץ. המחקר מראה כי התגובות שלנו לקבוצות שונות של אנשים מונחות במידה רבה על ידי תהליכים אוטומטיים אשר ניתן לצמצמם, אך לא לבטלם.

חוקרת בשם Devine הראתה כי ההבדל בין אנשים עם דעות קדומות לבין אנשים ללא דעות קדומות, אינו הידע שלהם לגבי סטריאוטיפים אלא האם הם מתנגדים לסטריאוטיפים הללו או לא. היא ביצעה הבחנה בין שני סוגים תהליכים:

    1. תהליכים אוטומטיים: תהליכים המתרחשים מחוץ לתודעה, ללא בקרה מודעת.
  1. תהליכים מבוקרים: תהליכים המתרחשים בהנחייה מודעת ומחשבה מכוונת.

ההפעלה של הסטריאוטיפ הנה לרוב אוטומטית, גם בקרב אנשים ללא דעות קדומות, אך אנשים ללא דעות קדומות ישתמשו בתהליכים מבוקרים על מנת לדכא אותם.

ניסוי שמדגים זאת: אנשים חולקו לקבוצות של דעות קדומות גבוהות ונמוכות ע"פ שאלון. הראו לשתי הקבוצות מילים באופן תת-סיפי, כאשר לחלק מהאנשים הראו מילים ניטראליות ולשאר הראו מילים הקשורות לסטריאוטיפ של אנשים שחורים על מנת לבצע הטרמה לסטריאוטיפ. לאחר מכן, תיארו בפני הנבדקים מקרה בו אדם שחור התנהג באופן מעורפל שעשוי להתפרש כעוינות או אסרטיביות. נמצא כי אלו שעברו הטרמה לסטריאוטיפ של שחורים העריכו את האדם באופן שלילי יותר מאשר אלו שלא עברו הטרמה (בלי קשר לרמת הדעות הקדומות שנמדדה ע"פ השאלון). ניסוי זה מראה כי סטריאוטיפים נשלטים על ידי תהליכים אוטומטיים בשתי הקבוצות.

על מנת להראות שההבדל בין שתי הקבוצות הוא בתהליכים המבוקרים, ביקשו מהנבדקים לרשום מאפיינים של קבוצת השחורים ואכן אלו שנמצאו כבעלי דעה קדומה רשמו הרבה יותר מאפיינים משפילים מאשר אלו שנמצא כחסרי דעה קדומה.

מחקרים מאוחרים יותר אכן תומכים בממצא שאסוציאציות שליליות אוטומטיות לגבי קבוצות מסוימות מופעלות בקלות יותר אצל אנשים עם דעות קדומות לעומת אנשים ללא דעות קדומות. עם זאת, המחקר גם מראה כי למרות זאת, אנשים ללא דעות קדומות חווים קונפליקט בין האמונות והרגשות המופעלים על ידי התהליכים האוטומטיים לבין אלו המופעלים על ידי תהליכים מבוקרים. מחקר המדגים זאת: הציגו לאנשים ללא דעות קדומות פרצופים של אנשים לבנים ושחורים. כשהציגו זאת רק ל-30 מילישניות, הנבדקים הראו פעילות מוגברת באמיגדלה בתגובה לפרצופים השחורים (וגם היה מתאם בין תוצאות אלו לבין תוצאות מבחן ה-IAT שבודק דעות קדומות מרומזות). עם זאת, כשהציגו זאת ל-525 מילישניות פעילות האמיגדלה הייתה כמו קודם (מה שמעיד על הרצון להימנע מדעות קדומות) אך פעילות ה-Prefrontal Cortex הייתה גבוהה יותר עבור פרצופים שחורים שכן איזור זה אחראי על ויסות קוגניטיבי והתנהגותי.

ניסוי נוסף המדגים זאת: הדעה הקדומה של הנבדקים נמדדה באמצעות מדד מרומז (המפורט בסעיף "הטרמה ודעה קדומה מרומזת") והן באמצעות מדד מפורש (שאלון). לאחר מכן, ביקשו מהנבדקים לשוחח במשך 3 דקות עם אדם שחור ולבן (בנפרד). לבסוף, ההתנהגות בשיחות הוערכה על ידי שופטים – פעם אחת ללא סאונד ופעם אחת באופן רגיל. נמצא כי המדד המפורש ניבא את החברותיות המילולית של הנבדקים כלפי שחורים (שכן זו פעולה שניתן לשלוט עליה בקלות) וכי המדד המרומז ניבא את החברותיות הבלתי-מילולית של הנבדקים כלפי שחורים (שכן זו פעולה שקשה לשלוט עליה).

מחקר נוסף: נבדקים נתבקשו להעריך כמה שיותר מהר האם התמונה שמראים להם היא אקדח או כלי עבודה כלשהו. נמצא כי כשהראו לפני התמונות הללו תמונות של אנשים שחורים, זיהוי האקדח היה מהיר יותר וכשהראו תמונות של אנשים לבנים, זיהוי כלי העבודה היה מהיר יותר.

נראה כי התופעה הזו לא מתרחשת מאחר ולבנים רואים שחורים באור שלילי באופן כללי ולכן יקשרו כל גירוי שלילי לשחורים, אלא כי באופן ספציפי, יש קישור בלתי-מודע בין אנשים שחורים לאקדחים. ניסוי המוכיח זאת הראה שתמונות של שחורים סייעו גם לזיהוי של פריטים חיוביים המקושרים לשחורים (כגון ציוד ספורט) אך לא סייעו לזיהוי של פריטים שליליים וחיוביים שלא מקושרים לשחורים (חרקים ופירות).

ניסוי נוסף המדגים זאת נערך בעקבות מקרה בו אדם שחור נורה למוות בטעות ע"י שוטרים מאחר והם חשבו כי הוא שולף לעברם אקדח: הנבדקים שיחקו במשחק וידאו אשר במהלכו דמות שחורה או לבנה מופיעה באופן מפתיע כשהיא נושאת אקדח או עצם תמים אחר. הנבדקים נתבקשו ללחוץ כמה שיותר מהר על כפתור "ירייה" אם הם סברו שדמות נושאת אקדח או על כפתור אחר אם לדעתם היא נושאת חפץ תמים. נבדקה כמות הטעויות שהנבדקים ביצעו ונמצא כי לגבי דמויות לבנות, הנבדקים ביצעו את שני סוגי הטעויות באותה כמות בעוד לגבי דמויות שחורות הנבדקים נטו לסבור יותר בטעות כי הדמות נושאת אקדח מאשר שהדמות נושאת חפץ תמים. תוצאות דומות נתקבלו גם כאשר הנבדקים היו שחורים בעצמם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות