סיכום לבגרות בתנ"ך: עזרא א' 1-7

כורש מלך פרס כבש את בבל ב-539 לפנה"ס ובשנה ה-1 למלוכתו ניתנה הצהרתו (538 לפנה"ס).

"לכלות דבר ה' מפי ירמיה"– כשהסתיימה נבואת הגלות –אך ירמיה ניבא 70 שנות גלות וחלפו להן רק 48.

הפתרון: -יש לספור מחורבן בית ראשון עד בניין בית שני (516) וכך חולפות 70 שנה.

–          אין להתייחס ל70 כמספר מדויק אלא כמספר טיפולוגי.

–          אפשרות נוספת היא 70 שנה מהרגע בו נתן ירמיה את הנבואה –גם לא מדויק אבל קרוב (טיפולוגי).

הצהרת כורש (2-4):

כורש פונה אל גולי ציון ומצהיר על אמונתו בה', הגולים רשאים לשוב ליהודה ולבנות את מקדשם, כך מושב לי-ם מעמדה הדתי אך לא מדובר גם על מעמד מדיני- אוטונומיה דתית ולא מדינית –עדיין כפופים לפרס.

כורש מסגיר את העובדה שאינו מאמין בה' בתפיסתו הכפולה אותו: גם כיושב בי-ם וגם כשולט בכל הממלכות. הצהרת כורש היא כדי לקנות את לב העם- כמו גם המחווה- נועדים למנוע מרידה.

המחבר הוא זה השם מילים בפי כורש המציג עצמו בשליחות ה' כדי להציג רעיון היסטוריוסופי לפי ממש כורש את הנבואה.

השקפות היסטוריוסופיות נוספות:

-ה' מתכנן מהלכים היסטורים לפי רצונו.

– עמים שונים הם כלי בידי ה' בכדי להענישו או לגאול אותו כמו במקרה כורש.

-י-ם היא העיר הנבחרת ושם ה' רוצה שיבנה המקדש.

 

שיבת ציון (5-6):

הצהרת כורש מאיצה ביהודה לשוב לארצם וקובעת כי מי שנותר מאחור יסייע לשבים. כורש משיב את כלי המקדש שנבזזו ומעניק סיוע נוסף.

עשרת שבטי ישראל אינם מוזכרים בין העולים לארץ.

סיכומים לבגרות בתנ"ך – מלכים ונביאים

סיכומים לבגרות בתנ"ך -כללי

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות