פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: סטריאוטיפים ושימור של רזרבות מנטליות
אם סטריאוטיפים אכן נועדו לסייע לנו לעבד מידע ביעילות, נצפה למצוא שימוש מוגבר בהם כשיש עלינו עומס מנטלי, כשאנו עייפים או כשאנו זקוקים לקיצור.
מחקר המדגים זאת: נמצא שימוש מוגבר בסטריאוטיפים כאשר אנשים היו בשעות הקשות של המחזור הצירקאדי שלהם. לדוג', "אנשי בוקר" שנבחנו בלילה או "אנשי לילה" שנבחנו בבוקר נטו יותר לבצע סטריאוטיפים ולסבור שאדם שהעתיק בבחינה הוא אתלט.
בנוסף, אם שימוש בסטריאוטיפים חוסך משאבים קוגניטיביים, זה אמור לגרום לנו להיות פנויים יותר למטלות קוגניטיביות אחרות. לדוג', נבדקים נתבקשו למלא שתי מטלות במקביל: לגבש רושם על אדם מסוים בהסתמך על תכונות אופי שהוצגו על המסך (מסוכן, מרדן וכו') ולהקשיב לקלטת על הכלכלה והגיאוגרפיה של אינדונזיה. עבור מחצית מהנבדקים התכונות לוו בסטריאוטיפ מתאים (לדוג', Skinhead) ונמצא שאכן הם נטו יותר לבצע סטריאוטיפים, מה שפינה להם יותר משאבים קוגניטיביים ולכן הם הצליחו יותר בבוחן על אינדונזיה וגם זכרו יותר טוב את התכונות שהוצגו להם.
תהליכי הבניה והערכות מוטות
המחיר של השימוש בסטריאוטיפים הינו הירידה בדיוק ועלייה בסיכוי לטעות (שכן לא כל חברי הקטגוריה תואמים לגמרי את הסטריאוטיפ). בנוסף, עיבוד מידע מוטה עשוי גם להסביר מדוע גם סטריאוטיפים בלתי-תקפים בעליל מתפתחים ומחזיקים מעמד – קל מאד לבצע הבניה למידע רלבנטי לסטריאוטיפ ועל ידי כך לחזק את הסטריאוטיפ השגוי.
ההשקפה הקוגניטיבית חוקרת את תהליכי הבנייה המדוייקים העומדים בבסיס תופעה זו:
