פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: תיאוריית הזהות החברתית
תיאוריית הזהות החברתית
מדוע ניסוי זה משקף נטייה מוטיבציונית ולא קוגניטיבית? אמנם הנטייה הקוגניטיבית היא זו שמאפשרת את החשיבה במושגים של "אנחנו" ו"הם", אך הנטייה המוטיבציונית היא זו שמובילה להעדפה של "אנחנו" על פני "הם".
התיאוריה המוכרת ביותר שמספקת הסבר לתופעה זו היא תיאוריית הזהות החברתית (Social Identity) שטוענת שהדימוי העצמי של האדם אינו נובע רק מהזהות שלו ומהישגיו אלא גם מהמעמד וההישגים של הקבוצות השונות אליהן הוא משתייך.
חיזוק המעמד של קבוצת הפנים שלך
מאחר והדימוי העצמי שלנו מבוסס בחלקו על המעמד של הקבוצות אליהן אנו משתייכים, אנו עשויים להתפתות לחזק את המעמד של הקבוצות הללו. זו אחת הסיבות החשובות להעדפת הקבוצה שלך (Ingroup Favoritism).
במחקרים המדגימים זאת נמצא שאצל אנשים שניתנה להם ההזדמנות להפגין Ingroup Favoritism נמדד דימוי עצמי גבוה יותר אח"כ מאשר אלו שלא ניתנה להם האפשרות. בנוסף, נמצא שאלו שנוטים יותר להתגאות בשייכותם לקבוצה גם נוטים יותר להראות Ingroup Favoritism בסיטואציות הקבוצה המינימלית וגם נוטים יותר להגיב לביקורת על הקבוצה שלהם כאילו כוונה כלפיהם.
Basking in Reflected Glory
חיזוק נוסף לתיאוריית הזהות החברתית היא העובדה שאנשים אוהבים להכריז על השתייכותם לקבוצות מסוימות כשהקבוצות הללו מצליחות ("אנחנו מספר 1") ולהתנער מהן בעת הפסדים.
תופעה זו מכונה Basking in Reflected Glory.
ניסוי לדוג': נמצא שסטודנטים לובשים יותר את חולצות קבוצת הקולג' לאחר ניצחונות מאשר לאחר הפסדים. בנוסף, נמצאה נטייה לשימוש בגוף ראשון לאחר נצחונות ("ניצחנו") ובגוף שלישי לאחר הפסדים ("הם הפסידו").
