פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: התנהגות אוטומטית אשר עוקפת את העמדות המודעות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: התנהגות אוטומטית אשר עוקפת את העמדות המודעות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

ההשפעה של העמדות על ההתנהגות הנה מודעת ומכוונת (כפי שמשתקף ב-Theory of Reasoned Action), אך פעמים רבות ההתנהגות שלנו היא רפלקסיבית ביחס לגירוי מסוים ולא מכוונת.

לעתים ההתנהגות האוטומטית תואמת את העמדות שלנו (שכן זה התפקיד של עמדות – לאפשר לנו לפעול מהר יותר מבלי לשקול את היתרונות והחסרונות), אך לעתים ההתנהגות מתעלמת לחלוטין מהעמדות.

נבחן מספר מחקרים בנושא שמדגימים כיצד ההתנהגות מעוררת באופן אוטומטי על ידי גירויים בסביבה ואינה עולה בקנה אחד עם עמדותינו: נבדקים נתבקשו ליצור משפטים, כשכל פעם הוצגו להם 5 מילים מבולבלות, שמתוכן עליהם להשתמש ב-4 ליצירת משפט נכון תחבירית. עבור חצי מהנבדקים השתילו בין המילים – מילות זקנה. עבור החצי השני היו מילים נייטרליות בלבד. מילים אלו שימשו כהטרמה (=פריימינג – גירויים אשר אמורים לבצע הפעלה מנטלית של רעיון מסוים על מנת להפוך אותו לנגיש) לנושא הזיקנה. לאחר מכן, הודו לנבדקים על השתתפותם, ומבחינת הנבדקים, הניסוי הסתיים. אולם נסיין אחר מדד בהסתר את הזמן שלקח לנבדקים להגיע מהיציאה מהמעבדה ועד המעלית. התוצאות הראו שלאנשים שעברו הטרמה לזקנה לקח זמן רב יותר שכן הטרמה גרמה להם לחקות את ההתנהגות שהם ייחסו לזקנים.

מחקרים נוספים הדגימו זאת – הטרמה של תכונות, סטריאוטיפים ומטרות גורמת להתנהגות התואמת את התכנים המנטליים הללו. דוגמה לכך: אנשים שעברו הטרמה לקטגוריה המשויכת להישגים אינטלקטואליים (פרופסורים) הצליחו טוב יותר במבחני ידע כללי מאנשים שעברו הטרמה לקטגוריה שלא משויכת להישגים אינטלקטואליים (אוהדי כדורגל אלימים); הטרמה של הישגיות גרמה לאנשים להתמיד יותר בפתרון בעיה קשה וכו'.

יתרה מזאת, נמצא כי הפעלה כללית של הקטגוריות (פרופסורים לעומת דוגמניות) הובילה להתנהגות שתואמת את הקטגוריה בעוד הפעלה של דוג' ספציפית של הקטגוריה (אלברט איינשטיין לעומת קלאודיה שיפר) הובילה להתנהגות שאינה תואמת את הקטגוריה (ביצועים פחות טובים במבחן ידע כללי עבור הטרמה של איינשטיין לעומת שיפר). זה נובע מאחר וההטרמה גורמת להבניה: כאשר עושים אקטיבציה לקטגוריה של פרופסורים, אנשים חושבים על עצמם כאינטליגנטים יותר, ופועלים בהתאם: הם צופים על עצמם, גם אם באופן אימפליציטי, דרך "עדשת הפרופסור", ומבצעים טוב יותר במבחן ידע כללי, לעומת שהם צופים על עצמם דרך "עדשת הדוגמנית". אולם, כאשר עוברים הטרמה של דוגמאות ספציפיות של הקטגוריה הדוגמאות משמשות כסטנדרט להשוואה. במקרה זה, איינשטיין הוא סטנדרט מאוד גבוה, וזה מייצר התנהגות הפוכה: אנשים שמשווים את עצמם לאיינשטיין ירגישו יחסית טפשים בעוד שאנשים שמשווים את עצמם לשיפר ירגישו יחסית חכמים.

לסיכום, זוהי סיבה נוספת לכך שעמדות לא מנבאות התנהגות – התנהגות אוטומטית שכזו הנה בהגדרה, מעבר להשפעתן של העמדות המוצהרות.

ראו גם: סוגי הטרמה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: