פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: אינטרוספקציה בנוגע לסיבות להתנהגות שלנו
אי-עקביות בין מחשבות לרגשות שיש לנו כלפי אובייקט מסוים עשויה להשפיע על התוצאות של אינטרוספקציה שנעשה על מנת לגלות את הסיבות להתנהגותנו או להיותנו אוהבים או לא אוהבים את האובייקט. לדוג', בניסוי של Timothy et al. קבוצה של נבדקים נתבקשה לתת הערכה כללית של מערכת היחסים שלהם עם האדם עמו הם יוצאים, בעוד קבוצה שנייה נתבקשו לפרט מדוע הם מרגישים כפי שהם מרגישים כלפי בני הזוג ורק אח"כ לתת הערכה כללית לגביו. 9 חודשים אח"כ, נמצא כי ההעמדות של הקבוצה הראשונה שימשו כמנבאים טובים יותר לגבי מצבה של מערכת היחסים לעומת העמדות של הקבוצה השנייה. כלומר, לעתים מחשבה על מדוע אנו אוהבים מישהו עשויה להוביל לבלבול לגבי כמה אנו אוהבים אותו.
מחקרים נוספים הראו שתופעה זו קיימת בתחומים רבים מעבר למערכות יחסים רומנטיות: אינטרוספקציה על הסיבות לעמדות שיש לנו כלפי אובייקט מסוים יכולה "לחתור" תחת השאלה – עד כמה עמדות אלו מנחות את התנהגותינו כלפי אותו אובייקט (כלומר – לבלבל אותנו ביחס לתשובה לשאלה זו). נראה כי הסיבה לכך היא שאינטרוספקציה גורמת לנו להתמקד בסיבות הקלות ביותר לזיהוי על חשבון הסיבות האמיתיות לכך שאנו אוהבים או לא אוהבים משהו. כאשר אנשים צריכים לחשוב על הסיבות לכך שהם מעדיפים משהו (בניגוד להבעת העדפה באופן פשוט), הבחירות שלהם נוטות להיות פחות תואמות לערך ה"אמיתי" של המוצר כפי שיוכרע על ידי מומחה. בנוסף, כשאנשים מהרהרים על הסיבות לפני הבחירה במקום לבחור באופן אוטומטי, סביר יותר שהם יביעו חרטה בנוגע לבחירתם.
אין זה אומר שכל אינטרוספקציה שהיא הנה מזיקה. במקרים רבים הסיבות האמיתיות הנן גם קלות לזיהוי וכך לא נוצר פער בין המשתנים שאנו חושבים שמכוונים את עמדותינו לבין אלו שמכוונים בפועל. הבעייה מתרחשת רק כשהסיבות האמיתיות לעמדות שלנו הנן קשות לזיהוי – מה שקורה לרוב כשהבסיס לעמדות הנו בעיקר רגשי ולא קוגניטיבי (לדוג', מדוע אנו אוהבים את הצייר הזה לעומת מדוע אנו מעדיפים לקנות את המצלמה הדיגיטלית הזו). כאשר הבסיס לעמדות הוא בעיקר קוגניטיבי, אינטרוספקציה לא אמורה להחליש את הקשר שבין העמדות להתנהגות.
