פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: נורמות סובייקטיביות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: נורמות סובייקטיביות

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

נורמות סובייקטיביות (Subjective Norms) – תחושת האדם לגבי האם האחרים יאשרו את ההתנהגות שלו. על פי תיאוריה זו, אנשים באופן מודע ומכוון בוחרים להתנהג בדרך מסויימת. העמדות והנורמות הסובייקטיביות יוצרות ביחד כוונה התנהגותית (Behavioral Intention) אשר מובילה להתנהגות, אלא אם כן מגבלות והפרעות אחרות מונעות אותה.

מחקר המדגים זאת: מדדו את העמדות של אמהות לעתיד בנוגע להנקה לעומת האכלה בבקבוק באמצעות שאלון עמדות, ואת הנורמות הסובייקטיביות שלהן בנוגע לנושא באמצעות שאלון בו שאלו מהן לדעתן העמדות של אנשים אחרים (כגון בעליהן או חברים) וכמה העמדות של אותם אנשים חשובות עבורן. 6 שבועות לאחר הלידה בדקו באיזה אופן הן מאכילות את התינוק. נמצא שכל אחד מהגורמים היה גורם מכריע בחיזוי ההתנהגות, אולם  השילוב של שניהם הוביל לניבוי הטוב ביותר.

עם זאת, זהו מקרה פשטני בו קל לממש כוונה להתנהגות. במקרים אחרים (כגון דיאטה) קשה יותר לממש את הכוונות. לצורך כך, התיאוריה קיבלה תוספת והפכה ל-Theory of Planned Behavior: המנבאים הטובים ביותר להתנהגות הם עמדות, נורמות סובייקטיביות ואמונות של האדם לגבי סיכויי הצלחתו בביצוע ההתנהגות, כלומר – שליטה נתפסת. (לדוג', אדם שרוצה להיות סטנדאפיסט, לא יעשה זאת אם אינו חושב שהוא מסוגל לגרום לקהל שלם לצחוק).  לפיכך, לשליטה הנתפסת של האדם בהתנהגות ישנה השפעה על כוונתו לביצוע אותה התנהגות, וכוונה זו משפיעה על הביצוע. בנוסף, לשליטה הנתפסת ישנה גם השפעה ישירה על ההתנהגות, ללא כוונה התנהגותית מפורשת: כשאדם מאמין שיש לו שליטה על קבלת תוצאה מסויימת, זה יכול להוביל אותו להתנהגות רלבנטית מסויימת, גם אם אין כוונה מפורשת או גלויה. לדוגמה – אם אתה מאמין ביכולתך לקבל ציון 100, אתה עשוי ללמוד יותר זמן, גם אם אין לך כוונה מפורשת לקבל 100.

תיאוריה זו נמצאה כמוצלחת בניבוי התנהגויות כגון ביצועים אקדמיים, ספורט ודיאטה, החלטות לגבי טיפול רפואי ושימוש בקונדומים.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: