פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: אשליות והטיות בנוגע לעצמי

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: אשליות והטיות בנוגע לעצמי

ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

אשליות והטיות בנוגע לעצמי

הידע העצמי משפיע גם על הרווחה שלנו בכך שהוא כולל אשליות בנוגע לעצמנו (שאנו חכמים ומצחיקים יותר מכפי שאנו באמת…). נראה כי זה משמש תפקיד ברווחה האישית בדרכים הבאות:

  • לאנשים מסתגלים היטב יש יותר אשליות (דעות חיוביות לא מציאותיות) בנוגע לעצמם מאשר לאנשים פחות מסתגלים (הערכה עצמית נמוכה, דיספוריה). בנוסף, הם נוטים להניח אוניברסליות בנוגע לתכונות הגרועות שלהם ("כולם מרמים את מס הכנסה") וייחודיות בנוגע לתכונות הטובות שלהם ("בניגוד לרוב, אני מוקיר תודה לאחרים").
  • לאנשים מסתגלים יש תחושה מוגזמת של שליטה באירועים שלמעשה אין להם שליטה בהם. (לדוג', בעת זריקת קוביות – אם רוצים מספר נמוך מבצעים תנועות מאופקות ואם רוצים מספר גבוה, מבצעים תנועות מוגזמות. דוג' נוספת – בהגרלה בעלת 227 כרטיסים שונים, ביקשו מאנשים למכור את הכרטיס שלהם, אנשים שבחרו באופן אישי את הכרטיס ביקשו סכום גבוה בהרבה (9$) מאלו שהכרטיס הוקצה להם באופן אקראי(1.96$).לאנשים דיכאוניים יש הערכה מדויקת יותר של השליטה של על האירועים סביבם לעומת אנשים אחרים.
  • אופטימיות: אנשים מערביים נוטים להעריך כי יותר סביר שיתרחשו אירועים טובים לעצמם מאשר לאחרים ופחות סביר שיתרחשו אירועים שליליים לעצמם מאשר לאחרים. תופעה זו נובעת מהאגוצנטריות שלנו ונטייתנו להתמקד בעצמנו ולא באחרים. עם זאת, מקרים יוצאי דופן הם פסימיות בנוגע לאירועים חיוביים יוצאי דופן ("אני לעולם לא אהיה עד כדי כך בר מזל") או אירועים שליליים נפוצים ("אין דרך להתחמק מכך").

החוקרים מאמינים כי התופעות הנ"ל מקדמות את הרווחה האישית במספר דרכים:

  1. האשליות מעודדות מצב רוח טוב ומפחיתות מצב רוח שלילי.
  2. האשליות מטפחות קשרים חברתיים בריאים יותר על ידי הפיכת אנשים לאלטרואיסטיים ונדיבים יותר.
  3. השקפות אלו מעודדות התנהגות מוכוונת מטרה שכן האדם חש בעל יכולת ושליטה וצופה תוצאות חיוביות.

עם זאת, קיימות ביקורות לתיאוריה הזו במספר רמות:

  • יש שטוענים שלא ניתן לומר שגישת האשליה היא באמת מועילה שכן אם מסתכלים על נרקיסיסטים אמיתיים – רובם, למרות שמרשימים בהתחלה לא אהובים על ידי סביבתם בתווך הארוך.
  • מחקר אורך הראה שסטודנטים שביצעו הערכת יתר ליכולותיהם הלימודיות בתחילת הלימודים, הראו הידרדרות בביצועים עם הזמן, ניתוק מביה"ס וירידה בהערכה העצמית – כלומר, אשליה חיובית לגבי העצמי עשויה להיות מזיקה לעתים.
  • הביקורת הגדולה ביותר – מחקרים בין-תרבותיים מראים שאנשים ממזרח אסיה פחות נוטים לאמץ אשליות חיוביות בנוגע לעצמי (לדוג' הערכת הביצועים הלימודיים של יפנים נמוכה מזו של אמריקאים וקנדים). בנוסף,תחושת שליטה נמוכה על המתרחש, אשר במערב מקושרת לדיכאון, לא הייתה מקושרת לדיכאון אצל אסייתים – במדינות בהן לא מעריכים שליטה על המתרחש, תחושת העדר שליטה על המתרחש איננה מהווה מחסום בפני רווחה אישית.

עדויות אלו מראות כי אשליות עצמיות לא בהכרח מקדמות רווחה אישית, אלא יותר בקרב מערביים שם ערכים כגון שליטה עצמית, הערכה עצמית חיובית ואופטימיות הם ערכים חשובים. עבור תרבויות הנמצאות בתלות גומלין, ערכים אחרים כגון מילוי תפקיד חברתי וציפיות הם אלו שקשורים לרווחה האישית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות