פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: העצמי כסטנדרט בתפיסה חברתית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: העצמי כסטנדרט בתפיסה חברתית

ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

מחקרים מראים כי אנו משתמשים בידע העצמי שלנו כסטנדרט בזמן שאנו שופטים אחרים.

לדוג', Self Image Bias –  הנטייה לשפוט אחרים על פי דימיון ושוני לעומת האישיות שלנו.

במחקר בנושא, אנשים נתבקשו לדרג את עצמם ואנשים נוספים (משפחה, חבר טוב, האדם יוצא הדופן ביותר שהם מכירים והמורה השנוא) בנוגע ל-20 תכונות שונות ולומר לגבי כל תכונה כמה היא רצויה וכמה היא חשובה בעת שיפוט האנשים האחרים. נמצא כי התכונות בהן הנבדקים דירגו את עצמם באופן החיובי ביותר היו גם החשובות ביותר בעיניהם, והם שפטו אנשים אחרים על פי התכונות האלה. עד כמה יש להם או אין להם את התכונות. לפיכך, האספקטים שאנו מערכים ביותר בעצמנו, מהווים קווים מנחים לשיפוט האופי של האחרים.

יתרה מזאת, דאנינג הציע כי אנשים נוטים להשתמש בעצמם כסטנדרט כללי יותר להערכת יכולות, תכונות ומאפיינים חברתיים נוספים (בן-הזוג או הפוליטיקאי האידיאלי יוגדרו על סמך תכונות שלנו) – כלומר, לאנשים יש הבניות אגוצנטריות של הקטגוריות והמאפיינים החברתיים.

מחקר המדגים זאת – אנשים נשאלו לגבי ציון SAT, מספר שעות לימוד בשבוע ומספר שעות פעילות גופנית בשבוע ולאחר מכן נשאלו מהם הסטנדרטים לקביעת אדם הלומד או מתאמן ברצינות. נמצא מתאם בין הדיווח העצמי לבין הסטנדרט שהם קבעו. כלומר, ככל שהדיווח שהם קבעו היה גבוהה יותר הסטנדרט שהם קבעו היה גבוה יותר.

לא סביר שאנשים מתרבויות שנמצאות בתלות גומלין ישתמשו בעצמי כסטנדרט לשיפוט אחרים. במקום זאת, נצפה שהם ישתמשו באנשים אחרים כסטנדרט לשיפוט חברתי. הסיבה לכך היא שבתוך ההבניה העצמית שנמצאת בתלות גומלין יש יותר התמקדות באחר, בהתאמה למערכות יחסים וקבוצות ומילוי הציפיות של אחרים. הדבר דומה לתופעה המתרחשת כששואלים אדם האם A דומה ל-B או B דומה ל-A. לרוב, נשתמש באובייקט/אדם היותר דומיננטי או בולט מבחינתנו כאובייקט שאליו דומים, ולא כאובייקט שדומה לאחרים. באותו האופן, אנשים מתרבויות תלויות רואים באחר כיותר בולט מהעצמי ולכן יטו להשתמש באחר כקריטריון השוואה ולא להיפך.

בניסוי המדגים זאת, אנשים מתרבויות שנמצאות בתלות גומלין (הונקונג, סין, טיוואן קוראה ועוד) ועצמאיות (קנדה) נתבקשו לתאר אירועים בהם הם היו מרכז ההתרחשות, למשל התביישו – אנשים מתרבויות עצמאיות נטו לראות את האירוע מנקודת מבט אישית כלפי חוץ (הם היו הגיבורים של האירועים), בעוד שאנשים מתרבויות הנמצאות בתלות גומלין, ראו את האירוע מנקודת מבט של צופה חיצוני (הם היו שחקנים רגילים בצוות הליהוק).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות