פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: התפקיד המוטיבציוני של הידע העצמי

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: התפקיד המוטיבציוני של הידע העצמי

ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

התפקיד השני של הידע העצמי (מלבד סכמות עצמיות והבנה עצמית) הוא לעודד פעולה. לדוג', הידע העצמי מכיל גם "עצמיים אפשריים" שהיינו רוצים להיות בעתיד, מה שמדרבן אותנו לפעול בכיוון.

על פי תיאורית פערי העצמי (Self Discrepancy Theory) של היגנס –הצורות השונות של הידע העצמי משקפות סטנדרטים מוסריים ותרבותיים ומייצרות רגשות (כגון בושה ואשמה) על מנת לקדם התנהגות מוסרית נאותה. לפי התיאוריה, יש מספר סוגי עצמי:

  • עצמי אמיתי (Actual Self): העצמי שאנו מאמינים שאנו הננו. עצמי זה מושווה לשני סוגי העצמי האחרים.
  • עצמי אידיאלי (Ideal Self): עצמי המגלם את הרצונות והשאיפות שיש לנו כלפי עצמנו. מחשבה (לעתים לא מודעת) על העצמי האידיאלי גורמת לפוקוס קידום (Promotion Focus) – התמקדות בתוצאות חיוביות, התנהגות שקשורה לגישה ורגשות מרוממים, אם אנו מממשים את שאיפותינו.
  • עצמי נדרש (Ought Self): העצמי שקשור לחובות, מחויבויות ודרישות חיצוניות שאנו מרגישים מחויבים כלפיהן. מחשבה על עצמי זה מובילה לפוקוס מניעה (Prevention Focus) –  התמקדות בתוצאות שליליות, מוטיבציה להימנע ורגשות שליליים כמו אשמה וחרדה כאשר אנחנו לא עומדים במה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות.

 

מחקרים תומכים בתיאוריה שהוצגו לעיל. לדוג', כשגורמים לנבדקים לחשוב על כיצד הם מגשימים את העצמי האידיאלי, הם חשים טוב עם עצמם מראים התנהגות שקשורה לגישה ורגישות מוגברת לתוצאות חיוביות. אולם אם גורמים לנבדקים לחשוב שהם לא יגיעו לאני האידיאלי שלהם, הם ירגישו רגשות שליליים כמו דיכאון ובושה ויראו מפחתה בעוררות הפיזיולוגית. תוצאות זהות נצפות גם כשגורמים לנבדקים לחשוב על העצמי הנדרש ומעוררים את ה  Prevention Focus דרך העלאת אסוציאציות הקשורות לאני שהם צריכים להיות ולמרחק שלהם ממנו. נבדקים יראו רגש עצבני (אשמה, חרדה, אימה, פאניקה), עוררות גופנית מוגברת, התנהגות נמנעת ורגישות לתוצאות שליליות.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות