פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: הקשר ותחושת העצמי

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: הקשר ותחושת העצמי

ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

הקשר ותחושת העצמי

העצמי שלנו משתנה באופן דרמטי על פי ההקשר הספציפי בו אנחנו נמצאים. למשל ליד חברים נדבר באופן גלוי, בעוד שנתבייש מעט ליד אנשים שאנחנו לא מכירים. כשנהיה בין סטודנטים נתנהג באופן חופשי ובהתנהגות מרדנית, בעוד שנהיה ליד הורים או פרופסורים נעבור להתנהגות יותר קונבנציונאלית ופיקחית.

הקשר חברתי: רעיון ההקשר חברתי, הרעיון כי מושג העצמי שלנו משתנה בהתאם להקשרים השונים, מתאים למושג (situationism ), ויש לו תימוכין אמפירי – כשאנשים באים באינטראקציה עם אנשים שמזכירים להם דמויות חשובות בחייהם, אופי האינטראקציה יזכיר את האינטראקציה עם הדמות החשובה (יקבלו אופי כנוע באינטראקציה עם מישהו המזכיר אב סמכותי). בנוסף, לעתים מצב רוח יכול להבליט צדדים באישיות אשר לרוב הנם שוליים יותר (מצב רוח רע←שליליות). לבסוף, כשלונות רגעיים (כשלון במבחן) מגבירים את תחושת הביקורתיות והספק העצמי.

ייחודיות (Distinctiveness): ע"פ היפותזת הייחודיות (McGuire, Padawer-Singer), האדם מזהה את הייחודיות שלו בכל הקשר מסוים ומדגיש אותו בהגדרה העצמית שלו. לדוג', ילדי כיתה ו' שנתבקשו לתאר את עצמם נטו לתאר מאפיינים ייחודיים שלהם ביחס לבני כיתתם (הצעירים או המבוגרים במיוחד ציינו זאת, ילדי מהגרים ציינו זאת, בני המין הנפוץ פחות ציינו זאת יותר מבני הנפוץ יותר).

השוואה חברתית: ע"פ תיאוריית ההשוואה החברתית (פסטינגר), אנו משווים את עצמנו לאחרים על מנת להעריך את הדעות, היכולות ותכונות האישיות שלנו, בייחוד כשאין קריטריון אובייקטיבי להערכה. על מנת להשיג את המידע האובייקטיבי ביותר רצוי להשוות את עצמנו לאנשים אשר הינם פחות או יותר ברמתנו, אך אנו נוטים להשוות את עצמנו לאנשים שהינם מעט פחות טובים מאיתנו (Downward Social Comparison) – מה שעוזר לדימוי העצמי החיובי. לעיתים, כשאנו שואפים להשתפר במיומנות מסוימת, השוואה לאנשים שמעט טובים מאיתנו (Upward Social Comparison) הנה מועילה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: