פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: שיטות מחקר בפסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: מתודולוגיה מחקרית בגישות האבולוציה והתרבות

ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

תרבות ואבולוציה ככלים להבנת סיטואציות

האבולוציה ציידה אותנו בכלים מולדים המותאמים לענות על הצרכים שלנו (רבייה, הישרדות וכו') אשר באים לידי ביטוי בסכמות, תיאוריות ונטיות התנהגותיות. רוב הכלים הללו ניתנים להפעלה גמישה או משתנים בהתאם לתרבות הספציפית בה אנו חיים. התנאים התרבותיים והאינטליגנציה הכללית קובעים אילו כלים יפותחו ואלו נטיות ננסה לעקוף. לדוג', כל התינוקות נולדים עם יכולת להגות את כל ההגאים, אך התרבות קובעת אלו מהם יישארו.

עריכת מחקר

קיימות מספר שיטות לחקירה – תצפיות טבעיות וניסויים מבוקרים במעבדה. קורט לווין היה הראשון שהוכיח שאת התופעות שמעניינות את הפסיכולוגיה החברתית ניתן לחקור גם במעבדה.

 

תיאוריות והיפותזות

מהו מקור התיאוריות? מכל מקום שהוא – החל מסרטים והצגות ועד הערות ששומעים במקרה ברכבת… לדוג', מחקרים רבים על שכנוע נבעו מהרצון להבין את היעילות של התעמולה הנאצית.

 

מחקר מתאמי וניסויי

ניתן להבחין בין שתי שיטות מחקר:

  • מחקר מתאמי: מחקר בו אין הקצאה רנדומלית לסיטואציות והתנאים השונים וממנו ניתן רק להסיק האם יש או אין קשר בין שני משתנים.
  • מחקר ניסויי: מחקר בו קיימת הקצאה רנדומלית לקבוצות ולתנאים השונים וניתן לבצע הסקות חזקות לגבי כיצד התנאים הללו משפיעים על ההתנהגות האנושית.

 

מחקר מתאמי: במחקר מתאמי לא ניתן להיות בטוחים לגבי סיבתיות. לא ניתן לדעת האם גורם אחד הוביל לשני או לא (האם נישואים מובילים לאושר? האם אושר מוביל לנישואים? או אולי בריאות מובילה לשניהם?). ניתן להתגבר על כך חלקית במחקרים המכונים Natural Experiments או Quasi-Experiments: מדידת האושר של אנשים לפני הנישואים ואחרי הנישואים.

גודל הקשר נע בין 0 (אין קשר) ל-1 (קשר מושלם). לרוב נהוג ש-0.2 הוא קשר חלש, 0.4 – בינוני ו-0.6 – חזק מאד.

מחקרים מתאמיים הם מקור טוב להיפותזות בנוגע לסיבתיות אך הם לא אומרים לנו את כיוון הסיבתיות ולא שוללים את קיומו של משתנה שלישי, אך ניתוחים מושכלים עשויים לעזור בצמצום האפשרויות.

מחקרים אורכיים (מחקרים שנערכים על פני תקופת זמן ארוכה על אותה אוכלוסיה שנבדקת מדי פעם להערכת התנהגותה) – עשויים לפסול כיוון אחד של הסיבתיות (משתנה שאירע מאוחר יותר לא יכול להיות הגורם למשתנה שאירע קודם).

הבעיה העיקרית של מחקרי מתאם היא בעיית הבחירה העצמית – המשתתף ולא הנסיין הוא זה שקובע את הרמה שלו במשתנה מסוים מה שמוסיף מאפיינים נוספים המקשים על קביעת סיבתיות (ילד בוחר לצפות הרבה בטלוויזיה ולא הנסיין שולט על כמות הטלוויזיה בה הוא צופה). מחקרים ניסויים פותרים את הבעיה הזו.

 

מחקר ניסויי:

במחקר זה יש משתנה בלתי-תלוי (המשתנה עליו משערים ועליו עושים מניפולציה) ומשתנה תלוי (המשתנה שמשערים שמושפע מהמשתנה הבלתי-תלוי ואשר נמדד בניסוי). בניסוי זה הנסיין בוחר את המשתנה הבלתי-תלוי ואת הערכים האפשריים שלו והמשתנה התלוי נמדד בצורה כלשהי (מילולית, התנהגותית, פיזיולוגית וכו').  החוזק הגדול של הניסוי נובע מכך שהנבדקים מוקצים למצבים השונים של המשתנה הבלתי-תלוי באמצעות הקצאה רנדומלית (הקצאה בה לכל נבדק יש הסתברות זהה להיכלל בכל אחד מן המצבים האפשריים) ולכן בממוצע אין הבדל בין הקבוצות למעט ההבדל במשתנה הבלתי-תלוי. כך ניתן להשוות בין קבוצת המניפולציה לקבוצת הביקורת (קבוצת הנבדקים שלא עוברת מניפולציה ניסויית).

מערכים ניסויים יכולים לענות, או לפחות להידרש, לסוגיית הסיבתיות. עם זאת, בשל מגבלות לוגיסטיות או מוסריות לעתים הם לא יכולים לעשות זאת ובמקרים כאלו נותרים עם הממצאים המתאמיים בלבד שיש להשלימם באמצעות תיאוריה או ההיגיון הבריא. כאמור, ניתן גם להשתמש ב-Natural Experiments: אירועים המתרחשים בטבעיות ואשר להם יש תנאים שונים כך שניתן להשוות ביניהם כמעט באותו הקפדה כמו במחקרים ניסויים.

 

תוקף: לעתים יש חולשות גם למחקרים ניסויים. לעתים המחקרים סטריליים מידי ולא יודעים כיצד לפרש אותם. זה מכונה תוקף חיצוני (סיטואציה ניסויית הדומה לסיטואציות אמיתיות) נמוך.  לא תמיד מדובר במשהו קריטי ולעתים החוקרים בכוונה עושים זאת על מנת להוכיח נקודה תיאורטית שלאו דווקא תהיה ישימה בחיים האמיתיים. אבל, כשמטרת המחקר היא לבצע הכללה על העולם האמיתי – התוקף החיצוני חשוב מאד, אך כשהמטרה היא להבהיר רעיון או תיאוריה מסוימת, התוקף החיצוני פחות חשוב.

 

מהימנות: מהימנות – המידה בה שיטת המדידה צפויה להניב תוצאות עקביות. אם ניקח את מבחן ה-IQ פעמיים, האם נקבל את אותה התוצאה? מהמינות נמדד כמתאם בטווח 0-1.

 

מובהקות סטטיסטית: ממצא הנו תקף רק אם יש לו מובהקות סטטיסטית – כלומר, שהסיכוי שהתוצאה התקבלה במקרה הנו נמוך מערך מסוים (לרוב 5%). מובהקות סטטיסטית הנה לרוב עניין של הבדל בין קבוצות ומספר המקרים עליו היא מבוססת – ככל ששני אלו גדולים יותר, כך המובהקות גבוהה יותר.

סוגים אחרים של מחקרים

 

הדגמות: מחקרי הדגמות – מחקרים בהם לא בודקים מתאם בין משתנים ואין מניפולציה, פשוט מנסים להדגים נקודה מסוימת (לדוג', הניסוי של מילגרם על צייתנות או ניסוי הכלא של זימברדו).

 

מחקרים תצפיתיים: מחקרים תצפיתיים – תצפית, ולעתים קרובות גם השתתפות, בחייה של קבוצה או סיטואציה מסוימת מתוך מטרה לחקור את אמונות, ערכי והתנהגות הקבוצה. לרוב בשימוש על ידי אנתרופולוגים, אך לעתים פסיכולוגים חברתיים עושים בזה שימוש על מנת ללמוד את הנושא לפני מחקר רשמי.

 

סקרים: סקרים – סדרה ששאלות המוצגות בפני סטודנטים במעבדה או אנשים בקהילה על מנת לוודא את גישותיהם ואמונותיהם. לעתים כוללים גם מחקרי מתאם בין המשתנים השונים ולפעמים אך מהווים חלק ממחקר ניסוי – כשמספרים שני דברים שונים לשתי הקבוצות לפני הצגת השאלון.

 

מחקרי שדה: מחקרי שדה – דומים למחקרים ניסויים, רק שהם ממוקמים בעולם האמיתי, לרוב כשהמשתתפים לא מודעים לכך שהם חלק מניסוי. לדוג', תגובת אנשים כשמבקשים מהם לוותר על מושב באוטובוס לטובת מישהו אחר.

יצוין, כי לעתים קרובות הממצאים נבדקים בכמה שיטות שונות על מנת לתת תימוכין שלא ניתן להשיג באמצעות שיטה אחת.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות