פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: אבולוציה וההתנהגות האנושית

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: אבולוציה וההתנהגות האנושית

ראה: פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

אבולוציה וההתנהגות האנושית: כיצד אנו דומים

ע"פ התיאוריה האבולוציונית, תהליך הברירה הטבעית פועל על מנת לעצב חיות וצמחים כך שתכונות המגבירות את הסיכוי לשרוד ולהתרבות מועברות לדורות הבאים (אורגניזם חזק ושורד מצליח להתרבות בעוד אחר לא וכך שכיחותו גדלה ותכונותיו מועברות הלאה).

תהליך זה רלבנטי לא רק לתכונות פיזיות אלא גם להתנהגות והרבה מההתנהגות שלנו הועברה באמצעות ברירה טבעית ומקודדת בגנים שלנו. גישה זו הייתה פופולרית מאד עד שנות ה-20' אך נזנחה מאחר ועשו בה שימוש גזעני. עם זאת, לקראת סוף המאה היא חזרה להיות פופולרית וכיום מכירים בערכה בהסברת התנהגות המשותפת לבני האדם.

 

תכונות אנושיות אוניברסליות

ע"פ התיאוריה האבולוציונית, תכונות רבות הן אוניברסליות מאחר והן נרכשו בתהליך האבולוציה על מנת לאפשר לנו הסתגלות מיטבית לסביבתנו. חלק מן התכונות הללו משותפות לנו ולחיות (בייחוד פרימאטים גבוהים) כגון הבעות פנים, שליטה וכניעה וכו', אך חלק גדול עוד יותר ייחודי לנו בתור יצורים אינטליגנטים, החיים בקבוצות, הולכים זקוף ודוברים שפה ומסוגלים לחיות כמעט בכל מערכת אקולוגית.

 

חיים בקבוצות, שפה, ותיאוריה של ה-Mind

האבולוציה הובילה את האדם להתגורר בקבוצות חברתיות לכידות אשר הינן יעילות בהשגת מזון, הגנה מפני טורפים, רבייה ועוד פונקציות השרדותיות. יכולת השפה מסייעת למגורים בקבוצות ולהעברת כוונות, רגשות, אמונות ומחשבות מורכבות לאחרים. יש הטוענים שתינוקות נולדים עם יכולת מולדת ללמידת שפה בגלל חשיבות החיים בקבוצות.

אצל כל הילדים הנורמליים השפה נלמדת בשלבים התפתחותיים שהינם זהים בין תרבויות. כל התינוקות נולדים עם היכולת להגות את כל ההגאים שקיימים בכל מקום בעולם. במהלך למידת השפה נותרים רק ההגאים הרלבנטיים לשפה. לפיכך, תינוקות יכולים ללמוד כל שפה שהיא, גם אם הם נולדים להורים חרשים ותאומים אפילו מפתחים שפה משלהם בעריסה עם חוקי דקדוק הדומים לשפות קיימות. כלומר, אין מודולים (מערכות קוגניטיביות) נפרדים לשפות השונות אלא מודול אחד משותף.

בנוסף לשפה, האבולוציה ציידה את האדם גם ב- Theory of Mind(TOM): ההבנה שלאחרים יש רצונות ואמונות משלהם. יש לכך השפעה עצומה על היכולת לגור בקבוצות, שכן הבנה זו יכולה למנוע חוסר הבנה שעלול להוביל לתוקפנות או אפילו למוות. ילדים לפני גיל שנתיים מצליחים לראות כי הדרך להבין התנהגות של אנשים היא לזהות מהן אמונותיהם ורצונותיהם. כבר אצל ילדים בני שנתיים היכולת הזו קיימת (תינוק מבין שכשאמו מחזיקה בננה ליד אזנה היא משחקת כאילו זה טלפון) ואצל ילדים בני 3-4 זה משתכלל אפילו יותר – הם יכולים לזהות מתי האמונות של האחר הנן שגויות. נראה בלתי סביר כי יכולות אלו הן נלמדות בלבד – ונראה סביר למדי כי הן התפתחו בצורה אבולוציונית, לכן נראה כי הן מולדות.

העדויות החזקות ביותר לקיום ה-Theory of Mind מגיעות ממחקר על אנשים שכתוצאה מפגם גנטי או פיזי, אין להם  TOM, או יש להם רק גרסה חלשה שלה. הטענה היא כי זה מה שקורה באוטיזם. לאוטיסטים יש קושי ליצור אינטראקציה עם אחרים והם לא מסוגלים להבין את רצונות ואמונות האחר. העדויות בנוגע לאוניברסאליות של ה-TOM מגיעות משבט BaAKa שאנשיו הם גמדים שחיים ביערות הגשם בקמרון. חבריו הינם ציידים-מלקטים אך עדיין הצליחו לרכוש את ה-Theory of Mind בגילאים זהים לילדים במערב (המשימות הותאמו לעולם המושגים שלהם).

 

השקעה הורית (Parental Investment)

כמעט אצל כל היונקים, לשני המינים מחיר ותועלת שונים בגידול הצאצאים שלהם. ע"פ תיאוריה זו, אצל רוב היונקים, מספר הצאצאים שנקבה יכולה להביא לעולם מוגבל מאד ולכן הגנים שלה גורמים לה להוקיר כל צאצא ולהשקיע הרבה בטיפול, בעוד הזכר יכול להביא מספר כמעט בלתי-מוגבל של צאצאים ולכן מעריך פחות אותם ומשקיע בהם פחות. אכן, אצל יונקים רבים הזכר עוזב מיד לאחר הזיווג ואם הוא כן נשאר – לרוב ישקיע פחות בטיפול בצאצאים. ממצאים רבים נוספים בנוגע להבדלים בין המינים ניתנים להסבר באמצעות תיאוריה זו.

 

הימנעות מהרעיון הנטורליסטי המופרך

התיאוריה האבולוציונית, כשהיא מיושמת על בני-אדם, שנויה במחלוקת. רעיונות כגון הבדלים בין המינים או בין גזעים שונים מעוררים התנגדויות מצדדים שונים, אך העובדה שנעשה שימוש שגוי בתיאוריה היא לא סיבה לזנוח את התיאוריה לגמרי.

יש המתנגדים לאבולוציה מאחר והם חושבים שהמשמעות שלה היא שהביולוגיה מכתיבה את גורלנו – שהדרך בה הדברים קיימים היא הדרך בה הם אמורים להיות, אך אין זה כך. דעה זו מכונה הרעיון הנטורליסטי המופרך (הטענה שהדברים הינם כמו שהם אמורים להיות) והיא שגויה. האנושות נמצאת בניסיון מתמיד ולרוב מוצלח לשנות את פני הדברים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות