פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה

אפיון הפסיכולוגיה החברתית

פסיכולוגיה חברתית  – המחקר המדעי של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של יחידים במצבים חברתיים.

הסבר ההתנהגות

נושאים עיקריים בהם עוסקת הפסיכולוגיה החברתית:

  • האופן בו אנשים (אמיתיים או מדומינים, בעבר או בהווה, במגע ישיר או מתווך) מפעילים השפעה חברתית והאופן בו אנשים אחרים מגיבים לניסיונות אלו (לדוג', המקרה בכלא אבו-גריב בו חיילים אמריקאים התעללו בשבויים עיראקיים).
  • האופן בו אנשים מבינים את העולם –  למי הם מאמינים, איך הם מפרשים את המניעים, האישיות והיכולות של אחרים ואיך הם תופסים את הגורמים לאירועים בעולם.
  • האופן בו תפקידו של האדם (ליצן, חייל וכו') משפיע רבות על התנהגותו החברתית.
  • האופן בו נוכחות אחרים משפיעה על ביצועי הפרט או על תפיסתו את הסיטואציה.
  • כיצד ניתן לשכנע אנשים לבצע מעשים שלא היו מבצעים באופן נורמלי.
  • כאשר אנשים אומרים דבר המנוגד לדעותיהם, האם דעותיהם משתנות בכיוון אמירתם או שהם דבקים אף יותר באמונתם?

לכל השאלות הללו יש תשובות המגובות היטב במחקר. חלק מתשובות אלו מפתיעות רבים, כולל את החוקרים שמבצעים את המחקרים עצמם, שכן הן נוגדות את האינטואיציה. גם במקרים בהם הממצאים תואמים את האינטואיציה, הפסיכולוגיה החברתית מרחיבה את ההסבר ומחפשת את ההסברים שעומדים ביסוד התופעות. (בספר נראה כי חלק מהתיאוריות העממיות החזקות ביותר לא מצליחות לספק תשובות לשאלות חשובות רבות, אחרות פשוט שגויות – לכן יש לבחון את האינטואיציות ע"י עריכת מחקרים שיבודדו בהצלחה סיבות של התנהגות במצבים חברתיים).

המידע שמייצרת הפסיכולוגיה החברתית כיום הוא יקר ערך והוא חלק ממקצועות רבים: עסקים, בריאות כללית, עבודה סוציאלית, חינוך, חוק ורפואה. תוצרי המחקר של הפסיכולוגיה החברתית בתחומים כגון שיפוט וקבלת החלטות, השפעה חברתית ואיך אנשים פועלים בקבוצות, רלבנטיים לכל התחומים הללו. הם מסייעים לסוגיות חשובות כגון הפחתת סטריאוטיפים, הפיכת עדויות של עדי-ראייה לאמינות יותר וכו'. תוצרים אלו משפיעים גם על החלטות הממשלה ובתי המשפט (כגון ההחלטה שהפרדה בין שחורים ללבנים בבתי הספר אינה שוויונית).

 

השוואה בין הפסיכולוגיה החברתית לדיסציפלינות קרובות

פסיכולוגיית אישיות: "קרובת משפחה" של הפסיכולוגיה החברתית, אך היא שמה דגש על הבדלים בין-אישיים בהתנהגות, בעוד הפסיכולוגיה החברתית בודקת כיצד אנשים מתנהגים "בממוצע". לדוג', בנוגע לאירוע באבו-גריב, פסיכולוגיית האישיות תבדוק האם תכונות אופי מסוימות (כגון סדיזם או עוינות) מנבאות התנהגות אכזרית בסיטואציות מסוימות. פסיכולוגיה זו תחפש עקביות באופן בו מתנהגים אנשים מסוימים מעבר לסיטואציה על מנת להצביע על מיקום האדם ביחס למימד מסוים של תכונה (לדוג', מימד המוחצנות לעומת מופנמות).

פסיכולוגיה קוגניטיבית: פסיכולוגיה זו חוקרת כיצד אנשים תופסים, זוכרים וחושבים על האספקטים של העולם. חוקרים רבים מכונים "פסיכולוגים חברתיים קוגניטיביים" והם שונים מפסיכולוגים קוגניטיביים בעיקר בכך שהם חוקרים נושאים חברתיים – תפיסות ואמונות כלפי אנשים אחרים. פסיכולוגים קוגניטיביים רגילים לרוב יחקרו זיכרון לחפצים או מילים.

סוציולוגיה: מחקר התנהגות בני האדם בקבוצות – מוסדות, תתי-קבוצות, ביורוקרטיות, תנועות המוניות ושינויים במאפיינים הדמוגרפיים של אוכלוסיות. בנוגע לאירוע באבו-גריב, סוציולוגים ישאלו מה היה הרקע של החיילים והאם הם פעלו כחלק מתנועה המונית או האם כליאה ועינוי הם שיטה טובה למניעת התקפות. פסיכולוגים חברתיים עושים לעתים עבודה סוציולוגית, אך יותר סביר כי הם יתמקדו בהתנהגות האינדיבידואל בסיטואציה החברתית.

הדיון בהשפעות מיידיות ומרוחקות וכוח הסיטואציה מסביר את הדרך שבה פסיכולוגיה חברתית מפרשת את התנהגותם של יחידים בסיטואציות משתנות ואת כוחן של הסיטואציות להכתיב את התנהגותם של פרטים בהן., כמו בניסויים הקלאסיים של הניסוי של מילגרם והשומרוני הטוב ומושגים כמו ערוצים מתווכים, טעות הייחוס הבסיסית והבניה. נושא ההתנהגות של הפרט בסיטאוציה קשור ללא התר בנושא של פירוש המציאות כמו למשל בניסוי של ליברמן, סמואלס ורוס, ובהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לנושא של סכימות וסטריאוטיפים בפירוש סיטואציות חברתית וכן להבדלים בין עיבוד אוטומטי ומבוקר. הגישה האבולוציונית בפסיכולוגיה חברתית מנסה להסביר התנהגות אנושית על בסיס צרכים השרדותיים שהתפתחו במהלך תולדות האנושות ואילו גישת התרבות מדגישה כיצד הבדלים תרבותיים יוצרים הבדל בין התנהגותם של בני אדם שונים. לגישות אלו יש שיטות מחקר מותאמות.

הפסיכולוגיה החברתית בוחנת את הקשרים בין הקשר ותחושת העצמי וכיצד הנושא של ידע עצמי קשור בהתנהלות שלנו בעולם והאופן שבו אנחנו תופסים אותו וכך גם סכמות עצמיות והבנה עצמית. כמו כן, הידע העצמי יכול להיות מקור למוטיבציה וכן לסטנדרט של תפיסה חברתית וכן לסוגים שונים של אשליות והטיות. הנושא של הערכה עצמית מתייחס לערך שאנחנו מייחסים לעצמנו והשפעתו על סיטואציות חברתית. להערכה עצמית יש מניעים שונים כמו העלאת הדימוי העצמי ויצירת זהות. הצגת העצמי היא הדרך שבה היא הדרך שבה אנחנו מנסים למצב את עצמנו ביחס לעולם.

ייחוס סיבתי הוא הדרך שבה אנחנו מסבירים אירועים בעולם שהיא פועל יוצא של הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם, את עצמנו ואת היחסים שלנו עימו. תהליכי ייחוס סיבתי שונים יכולים להשפיע על הדרך שבה אנחנו מעריכים מצבים ואנשים ולעיתים אנחנו נפעיל קווריאציה של משתני ייחוס בכדי לקבוע את טיבה של התנהגות מסוימת ואנחנו גם נדמיין השתלשלות אירועים חליפית בכדי לשפוט מצבים שונים. כמובן שיכולות להיווצר טעויות והטיות בייחוס סיבתי. טעות הייחוס הבסיסית היא ייחוס התנהגות מסוימת לאישיותו של אדם ולא לסיטואציה בה הוא נמצא ויש לה מספר גורמים וכמו כן ישנן הטיות הנובעות מהבדלי צופה-משתתף.

שיפוט חברתי הוא תחום חשוב שכן הוא בוחן את הדרך שבה אנחנו מפרשים סיטואציות שונות. הטיות בשיפוט חברתי יכולות להיות ממקור ראשון או ממקור שני ולהיות מושפעות מסדר הצגת המידע, מבני ידע וידע מוקדם,

נושאים נוספים בפסיכולוגיה חברתית:

היגיון, אינטואיציה והיוריסטיקות

היוריסטיקת הזמינות

היוריסטיקת הייצוגיות

האפקט המשותף של היוריסטיקת הייצוגיות והיוריסטיקת הזמינות

עמדות ושכנוע

מדידת עמדות

תפקידי העמדות

שכנוע ושינוי עמדות

עקרונות השכנוע

עמדות והתנהגות

נורמות סובייקטיביות

חוסר עקביות של עמדות

אינטרוספקציה בנוגע לסיבות להתנהגות שלנו

עמדות המבוססות על מידע ממקור שני

אי-התאמה בין עמדות ומטרת העמדות האמיתית

התנהגות אוטומטית אשר עוקפת את העמדות המודעות

ניבוי העמדות באמצעות ההתנהגות

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי

הצדקת מאמצים

הענות כפויה ושינוי עמדות

חוסר עקביות ודיסוננס קוגניטיבי

דיסוננס קוגניטיבי – בחירה חופשית, הצדקה בלתי מספקת והשלכות שליליות

האם הדיסוננס הקוגניטיבי הוא אוניברסלי

תיאורית התפיסה העצמית

אפקט הצדקת היתר וחיזוקים מיותרים

בדיקת העוררות

יישוב בין תיאוריית הדיסוננס לתיאוריית התפיסה העצמית

תפיסה עצמית – גוף ונפש

סטריאוטיפים, דעות קדומות ואפלייה

גזענות וסקסיסטיות מודרנית

מדדים להערכת העמדות האמיתיות

תיאוריית הקונפליקט הקבוצתי הריאליסטי

ההשקפה הכלכלית וההשקפה המוטיבציונית

פרדיגמת הקבוצה המינימלית

תיאוריית הזהות החברתית

סטריאוטיפים ושימור של רזרבות מנטליות

הבלטה של דימיון בקבוצת הפנים ושוני מקבוצת החוץ

עיבוד מידע מוטה

נבואות שמגשימות את עצמן

ייחודיות ומתאמים מדומים

חסינות בפני הפרכה

עיבוד אוטומטי ועיבוד מבוקר

השתייכות לקבוצה סטיגמטית

השפעה חברתית

השפעה חברתית – קונפורמיות

השפעה חברתית אינפורמטיבית

השפעה חברתית נורמטיבית

גורמים ללחצים לקונפורמיות

ההקשר של אי הסכמה והשפעת דעת המיעוט על הרוב

ציות לסמכות והניסויים של מילגרם

התנגדות להשפעה חברתית

קבוצות

הקלה חברתית

השקפות עכשוויות על קבוצות

 דה-אינדיבידואציה ופסיכולוגיה של האספסוף

מודעות עצמית ואינדיבידואציה

קבלת החלטות קבוצתית

תוקפנות

תוקפנות, מדיה ואלימות

הקשר בין חום ותוקפנות

תהליכי הבניה ותוקפנות

תוקפנות, נשק ואלימות

תרבות ותוקפנות

תרבויות המועדות לאונס

אבולוציה ואלימות

אלטרואיזם

השפעת הקהל על אלטרואיזם

מאפייני הקורבן ואלטרואיזם

תהליכי הבניה ואלטרואיזם

גישות אבולוציוניות לאלטרואיזם

 יתרונות חברתיים של אלטרואיזם ואלטרואיזם טהור

תרבות האלטרואיזם

האבולוציה של מוסר, צדק ושיתוף פעולה

מוסר ושיפוט מוסרי

שיתוף פעולה

משיכה וקרבה פיזית

 אפקט החשיפה בלבד

דמיון ומשיכה

משיכה גופנית

גורמים למשיכה גופנית

הבדלים בין המינים במשיכה גופנית

השקפת התגמול על משיכה בין-אישית

השקפת החילופין החברתי על משיכה בין-אישית

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות