מבוא לתרבות: קפיטליזם

מבוא לתרבות: קפיטליזם

ראה גם: מבוא לתרבות המערב

מהי תרבות

·         שיטה כלכלית וחברתית שהתפתחה באירופה במאה ה-16. בסיס התפיסה הזכות הפרטית של קבוצות לבעלות על קיניין, והזכות להשתמש בו באופן חופשי.

·         קפיטליזם בא מן השואש קפטוס = ראש. כמה עובדים(ראשים) יש בעצם לבן אדם. כך נמדד פעם עושר.
·         וויליהם היז קארי – הראשון שהשתמש במושג קפיטליזם בספרו "יריד האבלים".
·         השימוש המודרני כפי שמוכר היום הוא ע"י מרקס שמתייחס אליו כבעלות על חומריי יצור. השימוש של מארק הוא שלילי, אך כיום יש לו גם פן חובי.
·         1776 – אבי הקפיטליזם נחשב אדם סמית'. כלכלן ופילוסוף שפירסם את מחקרו על טבעו וסביבותו של עושר האומות. זה מחקר על תפיסה כלכלית.
·         "היד הנעלמה" – יש כח שאנו לא יכולים לראות, שגורם לחברה לנווט את המשק הכלכלי. הדרך בה היא מנווטת אותו היא דרך הרצון שלנו להתקדם בחברה. החברה הכלכלית מתפתחת ע"י הרצון האנוכי שלנו להתקדם. האנוכיות שלנו יוצרת קנאה באנשים שיש להם יותר וגורמת לנו ליצירה של שאיפה להתקדם.
·         תפיסת היד הנעלמה היא תפיסה של דרווין. זו תפיסה אבולוציונית – טבעית, שמתפתחת באופן טבעי, מתגמלת את אלה שפועלים יותר, וזה לא עיניין של בחירה שלנו.
·         אלה שמרוויחים יותר, שורדם יותר.
·         זה שאנו רוצים לפתח את עצמינו ותר, גורם בסופו של דבר להתפתחות החברה.
·         תנאי יסוד של החברה הקפיטליסטית:
סדר מתפתח מאליו – אופן ארגון והתפתחות כלכלי וחברתי, הנוצר ע"י בני אדם באופן וולנטרי וללא כוונה. אנו שואפים להתקדם באופן טבעי.
·         תנאי יסוד לקיום הקפיטליזם :
o       בעלות פרטית על קיניין – בלי היכולת שלנו לחזיק במוצרים אין לנו שום רצון לעבוד יותר. אני יכול לרכוש דברים באופן חופשי, הבעלת על קיניין היא מתוך חופש. אני לא יכולה לכפות על האחר קיניין.
o       פעולה רציונאלית – בני אדם ירצו לצור קשרים בדרכים של שלום, על עוד פעולה זו תשתלם להם בדרך אחרת. בזמן של שלום המסחר פורח, הבחירה הרציונאלית היא בחירה בדבר הכי טוב שמוצע לנו כדי להתקדם.
o       הגבלת שימוש באלימות וכח המדינה – למדינה אסור להתערב במה שהחברה עושה מבחינה כלכלית. כדי שהמדינה לא תתערב במשק החופשי הקפיטליסטי, המדינה צריכה חוקה חזקה, ובית משפט חזק.
כלכלות קפיטליסטיות, מאפיינים וביקורת
·         צמיחה כלכלית ורמת חיים גבוהה. הרצון שלנו ליותר מניע את כל הכלכלה ומביא למציחה: רמת חיים יותר גבוהה, תוחלת חיים גבוהה, העניים מרוויחים יותר, אלפבטיות נמוכה, פחות שחיתות, פחות עבודת ילדים.
·         דגש אינדיוידואליסטי – בני אדם משתפים פעולה מתוך רצון ולא מתוך כפיה של החברה. השתוף פעולה נמדד במושגים של מה מקדם את הפרט. אם טוב לי אשתף פעולה, אם רע לי לא אשתף.
·         הגישה הקפיטליסטית הביא הרבה ביקורת. היא אומרת שאם אין חברה מאוחדת, אז מאבדים את היכולת להבחין בין טוב ורע. אין תחושב קהילתית לפי הדת.
·         העדר רצון חופשי של הפרט – בעולם אידיאלי אנו נבחר לעשות טוב לכולם. אך בעולם שלנו כשנותנים לנו חופש אנו נעשה יותר דברים רעים. אם יש צורך לדרוך על מישהו נעשה את זה.
·         רצון החופשי נמצא באמת אצל העשירים ולא העניים. זו תפיסה שמקדמת קבוצה קטנה של עשירים. אם לרוב האוכלוסיה אין רצון חופשי, אז היא לא יכולה לקדם את עצמם. רוב הציבור עובד קשה אך לא מגיע לשום מקום.
·         עדיפות החברה על פני האינדיוווידואל – אנחנו חיות חברתיות, לכן אי אפשר לעשות מה שאנו רוצים. צריך שיהיה גוף שיפקח, שינווט את החברה לכיוונים שהיא רוצה להגיע אליהם.
קפיטליזם ואימפריאליזם
·         אחת הטענות היא שאימפריאליזם, הרצון לכבוש את העולם,  נובע מקפיטליזם.
·         הובסון מראה במחקריו שבמאה ה-19 נוצר מצב בשווקים האירופאים והאמריקאים, שבו אוכלוסיה יצרה הרבה יותר ממה שהיא יכלה לצרוך.
·         כשאנחנו נמצאים במצב של תת צריכה המשק מתמוטת. דרך היחידה לשמר את התהליך הקפיטליסטי הוא לכבוש אוכלוסיות חדשות, שיקנו את המוצרים שאני מייצר.
·         לפי תפיסה זו ההתפתחות האיפריאליסטית היא השלכה של קפיטליזם.
·         הקפיטליזם האימפריאליסטי הביא לגלובליזציה.
·         היינו צריכים להתרחב לכל העולם כדי לתחזק את הקפיטליזם, כדי להצליח לצרוך יותר ולייצר יותר.
·         גלובליזציה היא השלב האחרון בהתפתחות הבין לאומית. השיא הגיע ב-1989 לאחר נפילת החומר וסיומה של המלחמה הקרה.
·         וולרשטיין פיתח את המושג גלובליזציה כלכלית – העברת דברים בלי שיש גבולות.
·         הוא פיתח את "המערכת הכלכלית – world system". הוא טען שהגלובליזציה היא תהליך של התפתחות של אחדות המערכת העולמית, והתאפינת ביחסים קפיטליסטית סוציוכלכליים.  מה שמוביל את החברה היא הכלכלה.
·         אנחנו מייצרים בסין, אך המוצר מתאים לתקנים בין לאומיים. אני עובד לפי חוקים גלובליים, כולם חושבים אותו דבר, מייצרים אותו דבר. אני מייצר בתיאלנד בישביל ארה"ב. אף אחד לא קונה מוצרים אם הם לא עומדים בתקנים של ארה"ב.
·         כך כל העולם מתחיל לחשוב אותו הדבר, לנהל אותו דבר ואנו מאבדים את הייחודיות.
·         הקפיטליזם הגלובאלי יוצר אלמנטים בולטים. יש גידול בסחר ובהעברות ההון הגלובאלי, יש הרבה יותר חברות בין לאומיות, אל לאומיות שפועלות ושולטות בקפיטליזם. יש הרבה יותר מעבר של בני אדם ממקום למקום בגלל סיבות כלכליות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות