מבוא לתרבות: מהמהפכה התעשייתית ועד הסוציאליזם

מבוא לתרבות: מהמהפכה התעשייתית ועד הסוציאליזם

ראה גם: מבוא לתרבות המערב

מהי תרבות

התפיסה הסוציאליסטית התפתחה במהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-17 תחילת המאה ה-18. המהפכה התעשייתית החלה באנגליה כאשר היא החלה לחפש איך להשפיע מעבר לים. היא פיתחה סחר בין לאומי, הביאה מוצרים זולים מן הקולוניות, פיתחה ויצרה אותם באנגליה, ומחרה אותם ביוקר בעולם. הם יבאו כותנה, פיתחו תעשיית טקסטיל. כאשר אנשים החלו להתעשר הם לא זיזבזו כסף לצרכים אישיים אלא פיתחו טכנולוגיה שתעזור להם לצבור עוד כסף. כך החל תהליך של פיתוח תעשייה. איכרים פיתחו טכנולוגיות שהפכו אותם לאיכריפ עשירים. אצולה פיתחה טכנולוגיות שהפכה אותם לתעשיינים גדולים.
בתהליך זה החלו להווצר טכנולוגיות של ייצור המוני, טהמפעלים הראשונים הוקמו בערים הגדולות. לתהליך זה השפעה חברתית קיצונית:
1. עיור – איכרים עזבו את העיירות שלהם ועברו לעיר כי שם הייתה העבודה.
2. חברה קהילתית עברה לעיר המנוכרת והפכה לתלושה מחיים חברתיים.
3. משבר בכפרים כי הדור הבא עזב, והעבודה עזבה אותם.
4.בעיר היו קבוצות חלשות כמו נשים שהיו צרכיות גם לעבוד וגם לגדל ילידים.
5. ילדים לא יכלו ללמוד כי היו צריכים לצאת לעבודה. כתוצאה לכך העוני נשאר.
6. נכים היו באופן קבוע תלויים בעזרה, עברו לחברה מנוכרת מידי.
נוצרו מעמדות חדשים. הראשון זה אנשים שעובדים הרווה ומרוויחים הרבה כסף. והשני זה מעמד שעובד בישביל הראשון.המעמד הראשון היה בעל מפעלים שהצליח והרוויח מזה הרבה כסף. האחרים עבדו בישבילם.בגלל שהיו המון אנשים שחיפשו עבודה הבעלי מפעלים יכלו להעסיק עובדים במחירים זולים ולנצל אותם בשעות.
הנתק מן החברה המסורתית יצר הזדמנות לצור משהו חדש, אותם עירוניים היו פתוחים לשינויים. חלק מאותו שינוי היה לצור חברה חדשה. אחד מהשינויים היה להקים תנועות שתפקידם לסיע אחד לשני. הרעיונות הראשונים שיצאו מן התנועות הם איך לחלק את העושר בחברה בצורה שוויונית יותר.
הסוציאליזם
המונח סוציאליזם הופיע לראשונה ב-1927, ודיבר על איך לפתח צורה שיוויונית חדשה שתלחם בצורה הקיימת. התנועה הסוציאליסטית יצאה נגד השיטות המערביות.
לתנועה הצטרפו הוגי דעות שגרמו ב-1864 להקמת האינטרוציונאל הראשון – ארגונים בין לאומיים שמנסים להגן על ההווה לא במדדינה ספציפית אלה ברחבי העולם.
סוציאליסטים אוטופיים:
רוברט אואן – מראשוני הסוציאליסטית האוטופיים.
האמין ביצירת עולם טוב יותר. הוא היה בעל מפער בסקוטלנד וחווה  את מה התעוש עושה לחברה. הוא טען שהתהליך הוביל לפשיעה בקרב פועלים נבע מזה שהעולם לא נותן לפועלים להתפתח. זה לא נבע מכך שנולדת למשפחת פועלים.
·         לדעתו כדי לשנות את המצב צריך לשנות את אופי החברה.
·         הוא האמין בחינוך לכולם. חייב הורים לךשלוח את הילדים ללימודים. הקים מוסד חינוכי שו יכלו להתחנך מגיל שנה.
·         צמצם את שעות העבודה, נתן כסף לעובדים שלא יכלו להגיע לעבודה. שיתף את הפועלים ברווחי המפעל.
·         הגביל את גיל הילדים שהתקבלו לעבודה, הקים גן ראשון לפועלים.
·         הוא נלחם בשכרות הפועלים בכך שפתח חנויות שמוגבלות בזמן.
זו הייתה מהפכה כי לכולם היה ברור שהמעמד לא יכול ללמוד ולהתחנך. למרות שבבית הספר שלו היה מקום מהפכני, הוא לא הצליח להשפיע על תעשיינים נוספים.הרעיונות שלו הם הבסיס לסוציאליזם.
קלוד הנרי סימור– בן לאריסטוקרטים בצרפת. טען שהתעשייה משנה את כל התהליכים של החברה וויתר על ההטבות שניתנו לו כאריסטוקרט כדי לשנות את החברה. הוא לא האמן שהפועלים עצמם יוכלו לעשות זאת לכן השינוי צריך לבוא מלמעלה.
·         הוא טען שלא משנה לאיזה מעמד אתה נולד, ההבדל הוא בחינוך. מי שיוצר את התחושה שפועלים נחוטים הם האריסטוקרטים. סימור טוען שההיסטוריה מחולקת ל-2 תקופות:
תקופה אורגנית – אחדות של דעה. כולם חושבים אותו הדבר בגלל הדת למשל.
תקופה ביקורתית – י חילוקי דעות שיוצרים מטח מהפכני ובסוף התקופה נוצר סדר חברתי חדש.
·         סן-סימור חיי לטענתו את התקופה הביקורתית שמשנה את הסדר החברתי. הוא ראה באליטות, צבא, בירוקרטיה פרזיטים שלא הבינו שקיים שינוי.לפי סימור חלוקת המשאבים לאחר המהפכה תהיה אחרת.
·         סן סימור האמין במדע, האמין שהתקופה האורגנית הבאה תהיה תקופה מדעית ומי שיוביל את המדע הוא גופים יצרנים. הם ישתלטו על המדע ויחליפו את הבירוקרטיה.
·         הוא נחשב סוציאליסט רדיקל, האמין במהפך מוחלט של החברה הקיימת.
שארל פורייה – סוציאליסט אוטופי. טען שלא צריך להתחיל בתהליך של תיעוש כי תהליך זה לא יחזיק מעמד ויתפרק. הוא חשב שהחברה העתידית הנכונה תתבסס על "פאלאנקס" – קומונות. הקומונה תהיה בסדר של 1600 איש, שבהם בעצם אנשים יחיו ביחד, יעבדו יחד, הקיניין יהיה שיטופי וכו'. בקומונות יהיה שיוויון מלא בין נשים לגברים.
גודל הקומונות יהיה קטן לכן תהיה דמוקרטיה ישירה. הוא לא האמין שאפשר לנהל חברה גדולה. לאחר פטירתו הוקמו מספר קומונות אך הן התפרקו.
נקודה נוספת שהתפתחה על המהפכה הסוציאליסטית היא "אביב העמים". בשל הדרישות המרכזיות שהעלו המורדים באביב העמים – זכות ההצבעה למעמד הבורגנות ולאחר מכן לפועלים, ם ביקשו יותר חופש לפרלמנט  ועיתונות. חלק מן המהפכות של אביב העמים ביקשו שיפור בתנאי התעסוקה, ביטול זכויות היתר של הפאודלים והאצולה הכלכלית. הרעיונות הראשונים החלו לחדור למהפכות הללו.
המהפכה הסוציאליסטית
·         ההוגים המרכזיים בתפיסה הסוציאליסטית הם קרל מרקס ופרידריך אנגלס. הם פרסמו את "המניפסט הקומוניסטי" ב-1848. תפיסת המחקר של מארקס הא מדעית שמסתכלת על המציאות כפי שהיא.
·         התאוריה היא ביקורתית גם כלפי המציאות וגם כלפי עצמה. תפיסתו היא שהמציאות משתנה, לכן צריך לשנות את התיאוריה כל הזמן.
·         בסיס התיאוריה הם מאבקים חברתיים בין בעלי אמצעי הייצור לחברי בעליי הייצור. לכל אורך ההסטוריה אנחנו נמצאים בחברה שיש מעטים בעלי ההון ורבים חסריי ההון המייצרים.
·         הפועלים מוכנים שיינצלו אותם כי האליטות משכנעות אותנו שהמצב הקיים הוא מצב טוב.
·         הדבר הטוב הוא שכשהניצול מגיע לרמות קיצנויות, נוצר מרד, ונוצרת חברה חדשה.
·         הבסיס בחברתי הוא כוחות הייצור, כלומר הטכנולוגיה ששולטת בחברה. אותם כוחות ייצור קובעים איך החברה נראת. בתקופה הקפיטליסטית התעשייה קובעת איך החברה נראת.
·         בנוסף לבסיס החברתי יש לנו מבנה על שאלה כל אותם אלמנטים שלא קשורים לכלכלה. מבנה העל משאיר משכנע אותנו להשאר איפה שאנחנו, אלה אלמנטים של דת, תרבות, אידיולוגיה שמשכנעת אותנו להשאר במצב הנוכחי.
·         לכל האלמנטים הוא קורא תודעה כוזבת. זוהי חוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידיולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת המעמדית.
·         התודעה הכוזבת מאפשרת לנו לחיות בשלום עם עצמינו, אך אם נסתכל על המציאות יש הפרש בין מה שמספרים לנו לבין האמת.
·         האליטות מעבירות לנו את המסר לחיות בשלום עם עצמינו בעזרת התודעה הכוזבת.
·         ההיסטוריה שמרקס מסתכל עליה מה שמוביל אותה זה קונפליקט בין חלקים שונים בחברה.
·         הוא מחלק את החברה לשתי מעמדות: בעלי ההון ופועלים. בתקופה הקפיטליסטית: בורגנות ופרולטריון. המאבק הזה בין המדוכאים למדכאים הוא מאבק שמוביל את ההסטוריה.
·         לדעת מארקס התקופה הבאה היא קומוניסטית שבה הפרולטריון ישלוט.
·         יש כמה אלמנטים בתוגעה הכוזבת. דבר ראשון אידיולוגיות. האידיולוגיה מעוותת את הציאות באופן כזה שמשרת את האליטות השולטות. מי שכותב אותם הם סופרי המלך, מטעם השלטון.
·         מרקס יוצא כנגד המוסדות הדתיים, נגד מה שהם עושים עם הדת. כשקשה לנו אנחנו פונים לדת ולעולם הבא. הדת במצב הזה משרתת את הקפיטליזם כי היא שולטת בחיינו, כשרע לנו לא נאבק לשינויי חיינו. אנו נאבקים לשינוי בחיים הבאים.
·         כמו הדת, הלאומיות מפנה את האנרגיות שלנו למקוות לא נכונים. אין דבר כזה שנקרא אומה, זה מרכיב נוסף שמשרת את האליטות.
·         הלאומיות יוצרת אחידות בין שני אנשים שאין בהם שום קשר, וכך כולנו מצדיעים לדגל.
·         הלאומיות משרתת את האליטות כי בכל פעם שרע לנו, אנו מעלים את עיניין הלאומיות. אנחנו נלחמים בלאומים מדומיינים.
·         המאבק שלנו לא נגד עמים אחרים אלא נגד מי שמנצל אותנו, כל הגדרות ששמים בין המדינות הם תודעה כוזבת וכך אנו חושבים על דברים שלא צריכים לחשוב עליהם.
איך מנצלים אותנו?
·         מדובר על זמן עבודה, וזמן עבודה עודף.
·         זמן עבודה שלנו זה זמן שאנו מרוויחים כדי לחיות ברמת החיים שאנו רוצים. זמן עבודה עודף זה כל מה שאנחנו עובדים כדי לקבל קצת יותר מהבסיס.
·         לפי מרקס זמן עבודה עודף זה לא מה שאנו מקבלים אלא מה שהקפיטליסט מקבל, בגלל פריון עבודה.פריון עבודה זה כמות היצור לכל שעת עבודה.
·         התודעה הכוזבת אומרת לנו באיזה רמת חיים אנחנו רוצים לחיות, ושעות העבודה זה כמה צריך לעבוד בישביל רמת החיים הזו. זמן עודף זה מה שאנו עובדים כדי לקבל מעבר לזה. אבל זמן עבודה עודף הוא לא מ שנותן לנו לפתח את עצמינו, אלא זה תורם לקפיטליסט. הקפיטליסט נותן לנו קצת יותר כדי שנבזבז את הכסף על מוצרי צריכה.
·         מישהו יצר לנו תודעה כוזבת שבלי וצרי הצריכה אי אפשר לחיות. אנו כל הזמן מייצרים יותר כי הטכנולוגיות משתנות, ואז הקפיטליסטים מציפים אותנו ביותר משכורת. אבל מצד שני אנחנו מבזבזים יותר.
·         מרקס מדבר על ממלכת הכורח שזה זמן העבודה המושקע ברמת החיים הנוכחית. אך דובר גם על ממלכת החרות שזה הזמן שאנו לא משקיעים בפיתוח החיים החומריים.
·         הקפיטליזם הופך את חיינו לממלכת הכורח, הוא לא מאפשר לנו לנוח.
·         הקפיטליזם רוצה שאנו נשקיע ברמת החיים הנוכחית שהוא מכתיב. אם נתחיל לחשוב נבין שמנצלים אותנו.
·         התהליך הקפיטליסטי עובד בצורה שבה אנו עובדים, נותנים את גופינו וראשינו. ותמורה אנחנו מקבלים משהו אחר ולא מייצרים מה שאנחנו אוהבים.
·         אני עובד לא כי אני אוהב את זה אלא כדי לרכוש מוצרים אחרים.
·         ככל שיש לי יותר כסף אני יכול לנכס לעצמי יותר דברים. התוגעה הכוזבת יוצרת תחושה שאם לא ננכס לעצמינו הרבה אז נכשלנו. הקריטריונים להצלחה זה מה שהתודעה הכוזבת מכתיבה לנו.
איך הקפיטליסטים מתמחרים מוצרים?
·         אלמנט ראשון זה כמה עלתה שעת עבודה שלנו. שני זה כמה עלו חומרי הגלם.
·         החלק העיקרי של המוצר זה המותג שלו. המותג זה אותו טווח בין כמה עלה לי לייצר לכמה עולה המוצר. הטווח זה ערך הניצול של הפרולטריון.
·         ככל שההפרש בין הערך הממשי של המוצר לבין המחיר שלו יותר גדול, כך רמת הניצול יותר גדולה.
·         לפי מרקס הקפיטליזם יחסל את עצמו כי יש אלמנטים שיובילו למהפכה.
                          א.         דיאלקטיקה חברתית – מטיחות חברתית. היחס סין האלמנטים בחברה הולך ומקצין.
–          פרולטריזציה – יותר אנשים הופכים לפרולטריון. מעמד הביניים נשחק.
–          התרוששות מעמד הפועלים עצמו. הוא הופך לעני יותר כל פעם. מכדירים לנו צורך לחיות ברמת חיים מסויימת, אך אין לנו את האמצעים כדי לחיות בתנאים הללו.
ב.   דיאלקטיקה כלכלית – היכולת של החברה לספר את צרכיה, ההכנסות של העם לא יספיקו כדי לקנות את כל המוצרים בשל הניצול של העובדים. עד שהמנגנון יהיה משותק.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות