מבוא לתרבות: המהפכה הצרפתית

מבוא לתרבות: המהפכה הצרפתית

ראה גם: מבוא לתרבות המערב

מהי תרבות

מנפילת הבסטיליה ועד הכתרת נפוליאון. מדובר על צורת שלטון חדשה, שבפעם הראשונה מסתכלת על העם עצמו. סיסמאת המהפכה הצרפתית " חרות, שיוויון ואחווה". לנתינים יש חרות, הם לא שייכים לשליט.
תקופת הנאורות – תפיסת חיים חדשה החלה להתפתח בעידן הנאורות. יש רעיון חדש – רעיון הקידמה. מדובר על עולם מתקדם לתנאי החיים טובים יותר חברתית ופוליטית.
תנועה אינטלקטואלית שמטרתה הייתה לבסס את המוסר והצדק, לפתח אותו. מה שהוביל אותם היא התפיסה הרציונאלית – תפיסה שאמורה להחליף את הדת. התפיסה בעצם מתבוננת על המציאות.
עמנואל קאנט– הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו, חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. חוסר הבגרות נובע מחוסר נחישות להשתמש בשכל
·         המדינה קיימת כדי להגן על זכויות הפרט ולא להפך, לא על האליטה. בפעם הראשונה המדינה צריכה לשרת אותנו.
·         אדם זכאי לכבוד עצמי וחופש אישי מקסימאלי – אין יותר מלכים ששולטים בנו. לאדם יש זכויות טבעיות וזכויות לממש אותם. השלטון צריך לכבד את האדם.
·         דמוקרטיה היא צורת ממשל הטובה ביותר. הפרט החשוב ביותר, העם נותן לשלטון לשלוט בזכויות שלו.
·         כל בני האדם שווים בלי הבדלי גזע. תפיסה שמלווה את צרפת עד היום.
·         התפיסה המדעית היא הדרך להבחין בין אמת לשקר. אנו מסתכלים על העובדות – זאת גישה רציונאלית.
·         לכל אדם יש זכות לחופש דיבור והבעה, התארגנות, חופש להאמין או לא להאמין.
·         הדת והמיסטיקה נחותה מהפילוסופיה ומההגיון. הדת והמדינה חייבים להיות נפרדים. הדת מזיקה לאנושות.
התפיסה הזו של הנאורות הביאה להגבלה של המנארכים, השלטון לפי האל. זו נקודת הפתיחה לקפיטליזם.
יש לתפיסת הנאורות השפעה על תנועת היהדות באירופה – תנועת ההשכלה.
כשאנשים חושבים בצורה הגיונית מתחיל מאבק בין העם לשלטון, שהוביל לשתי המהפכות – המהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית. זה השפיעה על התפיסה התרבותית בכל העולם.
ז'אן זאק רוסו – הוגה הדעוןת המרכזי במהפכה הצרפתית. חלק מעידן הנאורות. הוא היה פחות רציונאלי מההוגים הנאורים, הוא העריץ את הטבע. נחשב לדמוקרט הראשון.
רוסו כתב את האמנה החברתית. הוא אמר שכולנו נולדנו עם זכויות טבעיות, אבל החברה שלנו כובלת אותנו באזיקים. אנו כבולים בחוקים של השלטון שלא נותן לנו להנות מזכויותינו. הוא סבר שכל אחד מרגיש אדון למי שנמצא מתחתיו ועבד לשכבה מעל. כולנו עבדים לרבעון.
·         רוסו מנסה להפוך את הפירמידה, אין אדון אחד המדינה שייכת לכולם.
·         התייחס לאמנה החברתית בין הרבעון לעם, אך הוא הרבה יותר הרחיב אותה. האמנה מכילה את כל תחומי החיים.
·         זה שאנו נותנים לשלטון את זכויותינו לא אומר שאנו מבטלים אותם.
·         העם הוא שולט, הזכויות נשארות אצלינו לכן זו תפיסה דמוקרטית.
·         מושג חשוב אצל רוסו הוא הרצון הפרטי – ששואף לסיפוק יצריו הטבעיים של הפרט. לבן הרצון הכללי – המוקדש למיצוי האינטרס הכללי.
·         על פי רוסו יש המון רצונות פרטיים שמתכנסים בסופו של דבר לרצון הכללי אחד. הרצון הזה הוא הרצון לשרוד.
·         לפי כך רוסו מגדיר את החירות במצב חברתי כיכולת של היחיד להשליט את הרצון הכללי על הרצון הפרטי. זו דמוקרטיה רדיקלית שמטרתה לשרת את הרצון הכללי לעומת דמוקרטיה ליברלית.
המהפכה הצרפתית
·         המדינה היא ארגון ריבוני ועצמאי, ואינה כפופה לרשות הדתית.
·         אמנה מוסכמת בין השלטון לבין האזרח היא הבסיס למבנה חברתי
הצהרת זכויות האדם והאזרח 1789 – נובעת ממנהיגי הדעות בתקופת הנאורות, מדברת על שיוויון ובצדק של החברה. על הזכות האנושית לקניין ולחירות. זו הצהרה שעליה מבוססות רוב החוקות בעולם. מדברת על שיוויון החוק, חופש מידע, חופש ביטוי. זו ההשפעה של עידן הנאורות עד היום. לאחר האמנה התפרסמה החוקה הצרפתית.
0

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות