מבוא לתרבות: ראשית החשיבה הפילוסופית והפילוסופים של הטבע

אותם פילוסופים הם ראשיתו של המדע מבחינה מחשבתית. הם הגיעו לתובנות האלה דרך מחשבה ללא הוכחות. הפילוסופים שאלו שאלות שאנו שואלים כיום למשל למה אין גשם? אותם שאלות שאנו עונים עליהם באמצעים טכנולוגיים.

ההנחה הבסיסית שלהם היא שיש חומר בסיסי שממנו מורכב הטבע. הם ניסו לבחון איך החומר הזה משתנה, איך הוא יכול לצור דברים שונים. תאלס, הפילוסוף הראשון, חשב שהכל מורכב ממים, אך לא היו להם מיקרוסקופים, הם עשו הכל בכח המחשבה. תפיסתם באותה תקופה הייתה כפירה כי האמונה השולטת ביוון הייתה האמונה באלים. מי שמנסה לסתור את דרך האלים הוא כופר.

שלושת הפילוסופים הראשונים הגיעו ממושבה יוונית הנקראת מילטוס, באיזה הקטנה. כל הידוע עליהם מגיע מכתבי אריסטו:

1.       תאלס – היה הפילוסוף הראשון. הוא שאל ממה מורכב העולם?. הוא טען שכלהעולם מורכב ממים. הוא חשב כך היות והעולם משתנה כל הזמן. החומר היחידי שאפשר לחוש בו והוא נמצא ב-3 מצבי צבירה הוא המים. הוא חשב שהעולם מורכב ממים והבדל הוא במידת הריכוזיות.

2.       אנקזימנדרוס – טען שכל דבר נוצר לא מחומר אחד אלא יש לנו חומרים שונים. הוא קרא לחומרים אלא אפיירון. זה משהו לא מוגדר או לא מוגבל. יש הרבה חומרים והוא לא יכול להגדיר אותם והחיבור ביניהם יוצר את כל הטבע שאנו מכירים.

3.       אנקסימנס – יש חומר בסיסי אחד שממנו מורכב כל העולם. הוא חשב שמדובר באוויר, ככל שהאוויר נידחס יותר אנו מקבלים חומרים. הוא הראשון שגילה שאוויר הוא גם חומר.

משנת 500 לפנה"ס התחילה להתפתח פילוסופיה של הטבע בתוך יוון עצמה, לא רק באסיה הקטנה. החלו לחשוב על הסברים אלטרנטיביים לכל מה שמקיף אותנו.

4.       פרמנידס – כל החומרים בטבע הם קיימים מאז ומעולם, והם לא משתנים. אי אפשר לשנות חומרים והמציאות בטבע תמיד נשארת קבועה. יחד עם זאת הוא ראה שהטבע תמיד משתנה. יש כאן באין סתירה, שעל הפילוסוף לקשר בין השכל לבין החושים שלו ע"י  הליכה עם השכל.

תפקיד הפילוסוף להראות לבני האדם את האמת גם אם היא סותרת את החושים/רגשות שלו. לתפיסה זו קוראים רצינאליזם – כל התופעות בעולם ניתנות לתיאור ולהסבר באמצעות כללי הלוגיקה והדיאלקטיקה. התפיסה הרציונאלית השתלאה על מדעי טבע וגם על מדעי החברה.

5.       הרקלייטוס – הטבע משתנה כל הזמן, הכל זורם. "אדם לא יכול להכנס פעמיים לאותו נהר", כי פעםשניה שהאדם נכנס לנהר, הנהר שונה. מכאן תפיסתו שהכל זורם ומשתנה. הוא טעם שה' כולל בתוכו את כל הטבע. הוא קרא לה' לוגוס = תבונה. הוא חשב שיש איזה תבונה אוניברסלית, חוק טבע שפועל בכל מקום. על פי תפיסתו יש בטבע חוקים ברורים, וכל מה שקורה בטבע נעשה לפי חוק. זה לא קשור לאלים.

6.       אמפדוקלס – אין יסוד אחד לטבע, בטבע יש כמה יסודות והם אדמה, אוויר, אש ומים.  יש 4 יסודות קבועים ולא משתנים, השינוי נוצר ע"י החיבורים ביניהם. חומרים יוצרים את השינוי ע"י אהבה ושנאה. אהבה זה מה שמחבר בין חומרים, ושנאה הוא ממפריד בין חומרים. הוא הבחין בין כח לחומר. זאת מחשבה מאוד מתקדמת המדע מדבר על הפעלת כוחות לגרימת שינוי עד היום.

7.       אנקגורס – הטבע מורכב מאין סוף חלקיקיפ זעירים שהעין האנושית לא יכולה לראות אותם. גם את החלקיקים ניתן לחלק לחלקיקים קטנים יותר. לחלקיקים הוא קרא זרעים. מה שמפעיל את הזרעים הם כוחות הטבע שהם בעלי יכולת להרכיב את החומרים השונים.

8.       דמוקריטיס – לא מאמין שהחומר עצמו יכול להשתנות. מה שמשתנה הוא החיבורים בין החומרים השונים. כל דבר בטבע בנוי מאין סוף אבנים קטנות שאי אפשר לחלק, וקרא להם אטומים. אטומים משמע לא ניתנים לחלוקה. אותם אטומים קטנים מרכיבים כל דבר בטבע. כל הטבע בנוי מאטומים ומריק.

הוא טען שיש מספר סוגים של אטומים, הם תמיד נשארים קבועים אך החיבורים הם שיוצרים את השינוי. האטומים מאופיינים ע"י 3 תכונות:

נצחיים, בילתי משתנים ואינם ניתנים לחלוקה.
הוא ניסה גם להסביר מה קורה כשגוף מתפורר/מת. הוא טען שבמקרה הזה אותם אבנים קטנות ממשיכות הלאה כדי לצור את החומר הבא.

ראה עוד על הפילוסופיה היוונית