ההגות הציונית לדורותיה: פעילותו של הרצל ברוסיה

ההגות הציונית לדורותיה: פעילותו של הרצל ברוסיה

פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים


הרצל במשך שנים ניסה להגיע לפני 1903 לשרים בממשלת רוסיה, הוא הבין למה רוסיה חשובה:

א. רוסיה היא מעצמה גדולה.

ב. יש לה אינטרסים במזרח התיכון.

ג. ברוסיה יש את המספר הגדול ביותר של יהודים שהם במצוקה הגדולה ביותר.

אחרי פוגרום קישנייב הרצל נפגש עם שני שרים רוסיים. הוא מחדש את הניסיונות ומגיע לשר הפנים הרוסי שהיה קודם לכן ראש המשטרה הרוסית, שהיה אדם אנטישמי מדכא התנועות הלאומיות. הוא מגיע אליו באמצעות משוררת פולניה שכתבה שיר לקונגרס הציוני השני. היא גרה בסנטפטסבורג, והיא פילגשו-ידידתו של שר הפנים הרוסי. היא משכנעת את פלבה שיש לכך אינטרס רוסי טוב. זו אחת הפגישות הפוליטיות הדיפלומטיות המעניינות ביותר של הרצל. הרצל מבין שזה אדם אחד החזקים באירופה והעולם, שונא ישראל, שהרבה יהודים לא יאהבו את הפגישה. זו אולי הפגישה הראשונה שבה רואים את הרצל מדבר כמדינאי אל מדינאי. ברור שהוא לא יכול לדבר אל הערכים הנוצריים, הליברליזם, תחת זאת הוא צריך לדבר דיפלומטיה: ברוסיה יש יהודים שאתם לא יודעים איך להסתדר עימם. אם מדכאים אותם הם הופכים למהפכנים, אם פותחים את בתי הספר הם נפוצים מדי ויש אנטישמיות. פתאום מתברר שיש שותפות אינטרסים. פלבה מעוניין להיפתר מיהודים. יש בעיות הגירה לאנגליה ולארה"ב. הרצל מבקש ממנו עזרה מהתורכים- כך גם יפתרו מיהודים וגם יזכו להכרה ותמיכה במזרח התיכון. הרצל מוציא מפלבה הצהרה פומבית- רוסיה תתמוך בתנועה הציונית. עניין זה מעורר הרבה עצבנות אצל הצרפתים והאנגלים. אבל, יש גם עוד עניין- פלבה מוציא תיק על כל פגישות הקונגרסים, כל פגישות הציונים ברוסיה. הוא מעיד על המחלוקת- ציונות בא"י או זכויות חינוך ובתי ספר בעברית, ולזה לא נסכים, כי זה יוביל לפירוק האימפריה. הרצל מבין זאת, והוא צריך לשאת נאום בתנועה הציונית ברוסיה. הוא יודע שיש סוכנים של המשטרה החשאית. הוא אומר- יש בינינו ליברליים, וסוציאליסטים, אבל את זה נקיים בארץ ישראל. חלק מהיהודים לא אהבו זאת.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות