ההגות הציונית לדורותיה: משה הס וחבל הריינוס

ההגות הציונית לדורותיה: משה הס וחבל הריינוס

פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים

משה הס נפטר בפריז, אחרי כמה ימים נקבר בעיר קלן בגרמניה ועל קברו היה כתוב "אבי הסוציאל דמוקרטיה הגרמנית". עצמותיו הובאו ארצה והוא נקבר יחד עם סירקין, בורוכוב ואחרים. זה סיפור אישי וסימבולי מאוד מיוחד במינו. הס היה מצד אחד ממייסדי התנועה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית, חבר קרוב של קרל מרקס. מצד שני ב- 1862 הוא פרסם את הספר "רומי וירושלים" משפט הפתיחה "עכשיו לאחר שחרורה של עיר הנצח של הנהר טיבר, רומא, זמן שחרורה של עיר הנצח של הר המוריה, ירושלים".

חבל הריינוס בשלטון הצרפתים

כדי להבין את ההתפתחות של הס, תוכן מחשבתו, ואת המורכבות. כמה מילים על רקע היסטורי ודמוקרטי. הס נולד בעיר שאני מניח ששמה ידוע, העיר בון, על נהר הריינס. הוא שייך לדור שלם של יהודים או אנשים ממוצא יהודי שנולדו באזורים הללו, אזור חבל הריינוס. ריינוס הוא במערבה של גרמניה, ממנו יצאו מרקס, הנריך היינה, ואנשים נוספים, ששנות פעילותם לקראת אמצע ומחצית ראשונה של המאה ה- 19. משה הס נולד 1812, מרקס 1818, ויש משהו מיוחד גם באזור הזה, גם ביישוב היהודי בו, וגם בעובדה שמהאזור הזה יותר מכל אזור אחר בגרמניה יצאו אנשים יהודים שהפכו למהפכנים סוציאליסטים. ומה הייחוד של האזור הזה? לפני המהפכה הצרפתית האזור היה מפוצל להרבה נסיכויות. במהפכה הצרפתית הוא נכבש וסופח לצרפת הרפובליקנית, ונשאר בשליטה צרפתית מהפכנית עד 1814-5 מפלת נפוליון. המשטר המהפכני הצרפתי היה המשטר הראשון בעולם שהעניק שוויון זכויות ליהודים, למרות שלא היו יהודים רבים. ללא הבדל דת ולאום, אבל כן הבדל מין, שוויון זכויות. יהודי צרפת היו ראשונים שזכו לכך- אזרחות מלאה, זכות לבחור ולהיבחר, זכות ללמוד בבתי ספר, ללמד בבתי ספר ובאונ', זכות לעבוד במשרות ממשלתיות. הצרפתים החלו את החוק הזה גם על החבל הזה. זה היה אזור של התיישבות יהודית היסטורית מימי הרומאים. בעקבותיהם הגיעו גם סוחרים יהודיים, ולכן לא מקרה שלערים היהודיות שם יש שמות יהודיים- מיינץ, קלן (קולוניה) וורמס (וורמניה), נוסח עברי של השמות הללו. באזורים הללו בתקופת מעשי הצלב, 1096, היו פרעות נוראיות של נושאי הצלב ביהודים. כאשר האזורים הללו סופחו לצרפת, החלת החוק הצרפתי פירושה היה גם מתן זכויות שוות ליהודים שישבו באותו אזור. שוב, המספרים לא גדולים אך גם לא מבוטלים. בזמן הסיפוח לצרפת, גדל דור צעיר יהודי שנהנה משיווי הזכויות, מאפשרות ללמוד, אפשרות להיכנס למקצועות חופשיים כמו עריכת דין ורפואה.

חבל הריינוס בשלטון הפרוסים

ואז קורה משהו שהוא ייחודי להיסטוריה היהודית, והוא ייחודי גם בהיסטוריה הכללית. אחרי מפולת נפוליון האזור הזה נקרע מצרפת, והמנצחים, כלומר המספחים, היו רוסיה, והם סיפחו זאת לפרוסיה. פרוסיה היא מדינה די במזרח גרמניה. אין לה שטחים שם, פעם ראשונה שפרוסיה שהיא מדינת ספר במזרח גרמניה זוכה לשטחים במערב גרמניה על גבול צרפת. וזה אחד הניצחונות על נפוליון. וכמו לעיתים בסיפוח, עם הטריטוריה באים אנשים, וזה לפעמים יוצר בעיות. פרוסיה מצאה עצמה פתאום עם שליטה באזורים רבים בגרמניה, ובהם מספר יהודים. בפרוסיה עצמה, בברלין, יש יהודים באותה תקופה ויש סובלנות ליהודים. אבל, יש מגבלות למגורים ולמקצועותיהם, וכמובן מגבולות על אי היותם כשירים לשרת בשירות המדינה, כי פרוסיה ראתה עצמה מדינה נוצרית שמרנית. באזור הריינוס שמסופח, עם ערים לא קטנות, יש מספר יהודים – אחדים מהם עורכי דין, אחדים בשירות הרפואה או אדמיניסטרציה, ופרוסיה עומדת בפני דילמה. בפרוסיה ההיסטורית יש יהודים שנסבלים במגבלות, הם לא יכולים ללמד באוניברסיטאות, או להיות עורכי דין, כי אלו שליחיי בית המשפט, אבל בריינוס כל זה מתרחש. ברור שזה יוצר בעיה פרקטית ניהולית. האם יהודי מריינוס שהוא עו"ד מנסה לעבור לברלין, הוא יכול לעבוד שם כערוך דין?. ולהפך, האם יהודי שיושב בברלין ולמד עריכת דין, יכול להגיע לקלן ולהיות ערוך דין? הפרוסים לא רוצים לתת שוויון זכויות לכלל יהודי פרוסיה. ומצד שני, מה עושים עם שופטים? עורכי דין? אנשי מדינה? לאחר התבלטות האדמיניסטרציה הפרוסית מקבלת הכרעה- כל אותם בעלי משרות יכולים להמשיך בתפקידם ובלבד שיתנצרו. כלומר לא מונעים מראש אפשרות אך מציבים תנאי.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות