ההגות הציונית לדורותיה: צבי הירש קלישר

ההגות הציונית לדורותיה: צבי הירש קלישר

פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים

קלישר 1795-1874

הגות דומה לזו של אלקלעי דומה אבל קצת יותר פוליטית בצורתה המפורשת מוצאים  ב-1862, אצל צבי הירש קלישר- רב אורתודוקסי, בקהילה בפוזנן, באזור שהוא גבול בין התרבות הגרמנית והפולנית. אני רוצה להפנות את תשומת הלב, מדוע האזור של פולין ההיסטורית חשוב לאותה תקופה. בזמן מהפכת 1848, סדרת המהפכות של אירופה, אירע די משמעותי שהשפיע על הדימוי הפנימי והחיצוני של היהודי. זה אזור פולני שסופח במאה 18 לפרוסיה, והרוב היה דובר פולנית. הניסיון של המדינה הפרוסית היה לצור בכל מיני דרכים רוב של דוברי גרמנית וחלק מזה נעשה על ידי תהליך חינוכי של גרמניזציה- שינוי שמות לגרמנים, בתי ספר בגרמנית. בזמן זה כבר יש מפקדי אוכלוסין והשלטון הפרוסי עשה כל דבר כדי להעלות את מספרם של אלה שמזהים עצמם כדוברי גרמנים. אם מישהו דיבר רק בעבודה או במשפחה או בלימודים, באספקט אחד גרמנית רשמו אותו כגרמני. ביניהם יש אוכלוסיה יהודית לא גדולה, וההנחיות שלמשרד הפנים הפרוסי היה- כל יהודי שמדווח ששפת הדיבור היא יידיש נכתב כגרמני. חלק מיהודים לא התנגדו, כי זו שפת התרבות, גרמנית היא שפת השלטון, וחלק מהיהודים ראו בכך כקבלה. זה הוביל למשבר לא פשוט בקהילה היהודית, כי היו כאלה שלא אהבו זאת והיו כאלה שתמכו. שני ציבורים לשוניים נאבקים פוליטיות וסטטיסטית והיהודים נמצאים בתווך. מדובר במדינה מודרנית, ויהודים נדחפים אל סוגיה שלא כל כך להם. בתוך האווירה הזו, באזור הספציפי הזה, פועל קלישר. ולכן, בצורה הרבה יותר חזקה מאלקלעי העניין הלשוני מפריע לו. אלקלעי כתב ב- 1845, קלישר כותב 1862. והנה אנו מוצאים אצל קלישר מודעות לכמה וכמה תופעות שמתרחשות בעולם החיצוני, שהוא לא העולם היהודי.

 

התייחסות לעמים אחרים

אחת מהן היא התייחסות למה שעושים עמים אחרים, ומזה לגזור מה אמור להיעשות על ידי יהודים בספר של דרישת ציון "למה אנשי איטליה ושאר מדינות ימסרו נפשם עבור ארץ אבותיהם ואנו נעמוד מרחקו וכי נופלים אנחנו מכל העמים אנשים דמם ורכוש. שימו להם מה עשו עמי איטליה ופולין אשר השליכו נפשם מנגד כספם ויהבם . ואנו בני ישראל אשר…נפשנו"  הוא אומר כי כדאי שנסתכל מה אומות העולם עושות אם הם יכולים להקריב את נפשם ורכושם, אנו צריכים לעשות אותו דבר והרי נבוש אם לא נעשה כן. זו לא מחשבה דתית נורמטיבית להסתכל מה עושים הגויים ולחקות זאת. יש לו הצעות שדי דומות להצעות של אלקלעי, אבל הוא הולך כמה צעדים קדימה ובזהירות רבה, כדי לא לקרב את הקץ.

גאולה הדרגתית

הגאולה תהיה הדרגתית "ראשית הגאולה, תהיה על ידי התעוררות רוב נדיבים, ועל ידי רצון המלכויות לקבץ מעט מיני פזורי ישראל לאדמת קודם. גאולת ישראל אל יחשוב אדם כי פתאום ירד השם מהשמים הארצה או ישלח משיחו לתקוע בשופר…אבל לא במנוסה נלך ולא בחיפזון יום כי מעט מעט תבוא גאולת ישראל לאט לאט תצמיח קרן ישועה" המלכויות יעזרו, לא במרידה. כשחושבים שזה לא תהליך ניסי אלא יש שלבים, אזי מתברר שמשהו בידי אדם. הופך זאת לתהליך פרגמאטי פרקטי, ומאפשר לתבוע מאנשים לעשות משהו. קלישר הרבה יותר בפירוט מאשר אלקלעי מציעה שורה שלמה של שלבים אשר הם חשובים לא לקידום הגאולה אבל להקלה עליה. השלבים הללו מפורטים וכוללים כמה דברים:

א.      קרנות לקניית אדמות

ב.      עידוד הגירה יהודית הדרגתית לא"י

ג.        הקמת בית ספר ללימודי חקלאות

ד.      חיל משמר

ה.      הישוב יעסוק בפרנסה ולא רק בלימוד תורה. "האם בזה לא תהיה ביטול תורה?" הוא אומר שעבודת האדמה היא גם עבודת הבורא והטבע.

יש פה לא התרחקות מהתפיסה הניסית המסורתית אבל מודעות לכך שמדובר בתהליך שהוא בידי אדם לפחות בחלקו. המודל הוא לא מה שכתוב בתורה ובמסורת היהודית, אלא מה שעושים הגויים. הוא לא תובע להקים מדינה יהודית, אלא ליצור את התשתיות. כמעט יצא חרם עליו, הוא היה לא בפריפריה, קראו את ספריו, ורבנים אשכנזיים הם תמיד יותר פנאטיים מרבנים ספרדים.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות