ההגות הציונית לדורותיה: חזרת העבר ההיסטורי היהודי ותרבות יהודית

ההגות הציונית לדורותיה: חזרת העבר ההיסטורי היהודי ותרבות יהודית

פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים

עבר היסטורי יהודי

במאה ה-19 פתאום יש חזרה וניסיון לנכס את העבר ההיסטורי היהודי במושגים של היסטוריה מודרנית. שתי דוגמאות לכך:

חנוכה– לא חג מקראי, במקורות היהודים, אם לא היה יוספוס פלביוס וספר המכבים שנכתב ביוונית, לא הייתה עדות מקיפה במקורות היהודיים. חנוכה המסורתי הוא חג שמזוהה עם הדלקת נרות, שכל העמים עושים באמצע דצמבר כי חשוך. זה לא משמעותי, יש את ראש השנה, כיפור, פורים. חנוכה הוא חג שולי של סביבונים ולביבות. במאה התשע עשרה, אצל יהודים שמנסים להיפתח לעולם חנוכה מקבל משמעות אחרת. פתאום שואלים- מה זה חנוכה? חנוכה הוא מרד נגד שלטון עריצים, חירות דתית. יש שיאמרו שהראשונים שנלחמות נגד כפיה דתית ממלכתית, ועריצות היו היהודים. היהודים מאוד מודעים לזהות שלהם, ויחד עם זאת עושים זאת בבית, לא סוגרים את החנות, לא הולכים לבית הכנסת.

פסח– אפילו פסח, מה זה בשביל יהודים מודרניים? מעבר לניסים, למשה רבנו וכ', זה היה מרד של עבדים! אנחנו היינו הראשונים למרוד.

תרבות יהודית

אין נתק תרבותי אלא התערבות מחודשת של תרבות. האם כתוב באיזה מקום מהו מגן דוד? זה סמל שמופיע גם בתרבות המוסלמית והנוצרית. מוצאים היהדות סמלים של אריות, שבעת המינים. הוא הופך להיות סמל יהודי מובהק רק במאה התשע עשרה, ומופיע בבתי כנסת גדולים כאשר יהודים מחפשים משהו שהוא תשובה לצלב מבחינה גיאומטרית ובייחוד בתוך ויטראז'ים. זה לא סמל שלא היה קיים, אבל הוא היה שולי קודם לכן. מנסים לבנות בתי כנסת עם סגנון אחר שהוא לא נוצרי, מחפשים סגנון ייחודי שמדגיש את השוני בתוך החברה. ורואים בתי כנסת אוריינטליים, שהם לוקחים מהמוסלמים, המזוהים עם המזרח.

במאה התשע עשרה, מוקם לראשונה בית ספר יהודי באירופה, וספרות עברית, לא רק ספרות דתית. יש עיתונות עברית- המליץ והצפירה. כשיש דפוס ויש רכבת אפשר להעביר עיתונים בקלות ואז מתברר שעברית הופכת להיות השפה הרשמית של האינטליגנציה היהודית. מלמדים שם תולדות ישראל ושירה עברית. ואז יש פירוש מחדש של התנ"ך והמקרא, לא כספר דתי אלא כספר לאומי. מצד אחד יש בו פרקים היסטוריים, מיתולוגיים, יש ממלכות מלכים, שושלות, נביאים גם במובן של מורדים ליברליים הראשונים, אנשים בעלי מוסר שבאים למלך. יש היסטוריה כרונולוגית, יש שירה, כתובים פילוסופיים, פיוטים(תהילים).

מה שיתגבש אחר כך כתודעה לאומית יהודית, מצד אחד מהפכה ומצד שני הכנסת תכנים לאומיים אתניים למסורת דתית. זו פרשנות שמתבססת על דברים קיימים ומפרשת אותם ברוח המודרנה. זה נראה ברגע הראשון כסתירה אבל זה מאפיין את כל התנועות הלאומיות . הן מהפכניות כי הלאום הוא הבסיס לזהות, אבל זה קיים -לא מומצא, לא מדומיין. זה מתנקז לכמה כיוונים ואחד המרכזיים הוא שיופיע בתנועה הלאומית הציונית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות