המשמעות הפילוסופית של סיפור נח והמבול

סיפור המבול ותיבת נוח בספר בראשית בה בכדי "להסדיר" את מערכת היחסים בין האדם ואלוהים שכזכור הופרה בסיפור גן העדן והגיעה לכדי ביטוי דרמטי בסיפור הרצח של קין את הבל. בסיפור המבול ניתן למצוא שתי תמות מרכזיות הנוגעות ליחסים אלו ולמציאות קיומו של האדם. הראשונה היא תורת הגמול הבאה לידי ביטוי דרך מערכת של שכר על מעשים טובים ועונש על מעשים רעים ואילו התמה השנייה היא זו של ההכרה האלוהית בכך שהרוע הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות האנושית, וכינונה של הברית בינו ובין האדם אף על פי כן.

ראשית ממחיש לנו המבול את מציאות חייו הארעית של האדם ואת העובדה כי ברגע אחד יכול הכלל המחק ולההרס. כמו כן הוא מדגים את חוסר האונים של האדם כנגד איתני הטבע הנשלטים על ידי אלוהים, כלומר מעבר להישג ידו. אולם כוחם ההרסני של איתני הטבע אינו שרירותי ואינו מצוי לגמרי מחוץ לתחום השפעתו של האדם. שכן המבול נגרם בשל רשעותם של בני האדם ואילו ההצלה ממנו היא בעקבות צדיקותו של נוח.

נקודת מוצא זו המתגלמת בסיפור המבול מניחה את התשתית אחת מהמערכות האמוניות החשובות ביותר- תורת הגמול של שכר ועונש. במובן הפשוט ביותר – כאשר בני אדם עושים את הרע בעיני אלוהים הם נענשים עד כדי כליה גמורה. מאידך, כשאר אדם צדיק ועושה טוב בעיני אלוהים הוא יכול להינצל ולשרוד ואף לקבל גמול גם כאשר כל השאר כלה.

נושא נוסף שבא לידי ביטוי בסיפור המבול התנ"כי הוא הסדרת היחסים בין אלוהים והאדם. בצד כינונה של תורת הגמול והצדק האלוהי המבטיח כי מעשים טובים יבואו על גמולם גם אלוהים מצידו מגיע להכרה כי "יצר האדם רע מנעוריו" ועל כן הוא מבטיח כי אירוע אפוקליפטי כמו המבול לא ישנה עוד. סיפור המבול אם כך מציג כעין "מודוס ויוונדי" של קיום האנושי ויחסיו של האדם עם אלוהים. מערכת הגמול של שכר ועונש עומדת על כנה, אך מצד אלוהים היא גם באה לידי ביטוי והכרה בכך כי הרוע הוא חלק הכרחי ובלתי נפרד מן הקיום האנושי, ועל כן אלוהים מתחייב לא להשמיד שוב את כל יצורי הבריאה כפי שעשה עם המבול.

חזרה למאמר המבוא

ראו גם : דור המבול

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות