מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: סביב העולם עם החברות הרב לאומיות / ארנריך, ב. ופואנטס

מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: סביב העולם עם החברות הרב לאומיות / ארנריך, ב. ופואנטס

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים


בשני העשורים האחרונים החלו חברות רב לאומיות גדולות להשתית את תהליכי היצור שלהן על נשים ברחבי תבל במגמה לחסוך בעלות העבודה ולהגדיל את הרווחים. מניע העיקרי לייצור בארצות העולם השלישי הוא שכרם הנמוך של עובדים ועובדות שם (3-5$ לשעה בארה"ב לעומת 3$ ליום בארצות העולם השלישי), בנוסף הנשים זולות ב 40-50 אחוז מגברים.

החברות קוראות למפעליהם שמעבר לים – "משאבים שמעבר לים", פעילי איגודים מקצועיים קוראים להם "מקומות עבודה בלתי מאוגדים" ורואים בהם איום. עבודה "שחורה" בארצות העולם השלישי והשליטה ניהול ופיתוח ממוקמות בארצות העולם הראשון.

תולדות קו הייצור העצמאי

החברות טענו ששכר העבודה הנמוך הוא הסיבה העיקרית להעברת הייצור מעבר לים. חברת "פיירצ'יילד קאמרה אנד אינסטרומנט" הייתה בין הראשונות שפנו לעבוד מעבר לים, חברות אחרות יצאו בעקבותיה והצדיקו זאת בנימוק שיש תחרות והם עלולים להפסיד לקוחות.

המעבר אפשר לחברות הגדולות לחמוק מתביעות של איגודים מקצועיים אמריקאים ואירופאים לשיפור תנאי תברואה, בטיחות, תנאים סוציאלים, שכר, ובנוסף התחמקו מהדרישה הציבורית למניעת זיהום אוויר.

מעבר לים בדקו למי אין חוקים להגנה על איכות הסביבה או מי לא מקפיד לאכוף אותם ושם הקימו מפעלים.

באותן שנים מדינות העולם השלישי זנחו גישה קודמת לפיתוח כלכלי (יותר תיעוש עצמי, פחות תלות ביבוא) ונקטו בגישה חדשה ששמה דגש על משיכת משקיעים לייצור המכוון לייצוא. בתמורה הובטח לאותן ארצות מקורות תעסוקה ידע טכנולוגי ומטבע זר. וכל זאת בסיוע של הארגון לפיתוח תעשייתי של האו"ם ושל הסוכנות לפיתוח בינלאומי של ארה"ב. כתוצאה הן ביטלו את מכסי המגן על מוצרים תעשייתים (שדרושים לשלבי צמיחה ראשונית) ואף התחרו ביניהן מי תציע הטבות מס גדולות יותר לחברות הגדולות.

אזור סחר חופשי

כולל מערך ייצור מוכן, שירותי תשתית וכוח עבודה השוכן שם, מוצעות שם הטבות למשקיעים הזרים כמו: שחרור ממכס על ייבוא חומריי גלם, רכיבים ומכונות, שחרור ממיסים ל 20 שנה וסבסוד ממשלתי של הוצאות התפעול (על חברות מקומיות נאסר לפעול באזור זה).

אזור זה מגדיל את חופש הפעולה של אנשי העסקים תוך הגבלת החופש של העובדים אשר חיים באזור מגודר שאין בו דריסת רגל לאיגודים מקצועיים אין זכויות שביתה ובד"כ יש כוח משטרה מיוחד. אנשים בארצות עולם שלישי עניים ועתידים להישאר עניים.

מבצע Bootstrap בפורטו ריקו – בשנות ה 40 קראו לחברות גדולות בארה"ב לבוא ולהשקיע בהבטחה שייהנו מפריון גבוהה שכר עבודה נמוך ורווחים משוחררים ממכס מה שהביא לעלייה גדולה בייצור המכוון לייצוא אך לירידה בייצור של מצרכים הדרושים לשוק המקומי, למרות שאדמתה פורייה ומזג האוויר טרופי נאלצת פורט ריקו לייבא מארה"ב את מרבית המזון הדרוש לתושביה כמו גם את מרבית המוצרים התעשייתיים, מה שהכניס אותה לחובות גדולים לבנקים האמריקאים, ב 1976 כאשר תמה תקופה ראשונה והיא הנהיגה שכר מינימום עזבו החברות הגדולות את האי לייצור       במקומות זולים יותר.

נשים בקו הייצור העולמי

החברות הרב לאומיות הגדולות מייעדות את עבודות ההרכבה הקלות לנשים אשר ברחבי העולם כולו מקבלות שכר נמוך משל הגברים כיוון שמשכורתן נחשבת ל"משכורת שנייה" וזהו התירוץ של בעליי המפעל הן לגובהה המשכורת והן לפיטורין.

סיבות נוספות להעדפת נשים הן:

  1. הן נחשבות כוח עבודה ממושמע וקל לשליטה המוכן לבצע מטלות משעממות ורוטיניות.
  2. הנשים ניחנות ב"סבלנות טבעית" וב"זריזות ידיים" – עובדות מושלמות.

העדפה עיקרית היא לנשים רווקות ללא ילדים או תוכנית ללידה (עושים להן בדיקת הריון בקבלה לעבודה בכדי להימנע מתשלום דמי לידה) ורצוי עקרות (ניתן פרס למי שעוברת ניתוח עיקור).

בעבר נשים עבדו במשק המשפחתי הכפרי עקב השטלתות התעשיות הגדולות על שטחי קרקע נרחבים נהרסה החקלאות המסורתית ואז החלו הורים רבים לשלוח את בנותיהן לערים הגדולות או לאזורי הסחר החופשי בניסיון למצוא תעסוקה שתביא למשפחה הכנסה כלשהי.

עלייה בוותק מעלה את שכר הנשים לכן הכשירו מדי פעם קבוצה חדשה של בנות, הצעירות יותר עובדות בעבודות שדורשות ראייה חדה וזריזות ידיים, והמבוגרות בענפי מזון. תנאי התעסוקה גרועים אך לבנות אין עבודה חלופית.

יש גם מעטים יוצאים מן הכלל שטוענים שהצעירות עוברות ממפעל למפעל לחפש תנאים טובים יותר ולכן מעדיפים עקרות בית מבוגרות ואחראיות שיעבדו גדוד אחד במשמרת בוקר והשני במשמרת ערב.

דוברי החברות הרב לאומיות טוענים שהבנות אינן עצבניות ומחייכות כל היום, הן נהנות יש להן כסף לבילוי הפנימייה מהווה חוויה בריאה ובלתי מזיקה, ההטבות והחופש הנלווים לתעסוקות החדשות עולים תמיד על תנאי העבודה בתעסוקות המסורתיות.

האם זו בשורה של שחרור? או שמא מדובר בעבדות?

מחקר שנערך בקרב הנשים הגיע למסקנות חיוביות "עבודה פירושה אופקים מורחבים יכולת התמודדות עם החיים   אמצעי לחיזוק האני, עבור מרבית הנשים הפך מקום העבודה למקור משמעותי של זהות עצמית.

אולם בעת ובעונה אחת מחזקת שיטת הייצור החדשה את יכולתם של גברים במשחות פטריארכאליות מסורתיות לשלוט בנשים, החברות הגדולות עושות שימוש במוסד המשפחה (החשוב בעיניהם) להשיג שליטה בנשים העובדות. אפילו הגיוס לעבודה נעשה דרך האבות, האחים, הבעלים אשר מקבלים הסברים מרגיעים על העבודה טרם שולחים את הנשים ובנוסף גם המשמעת בעבודה הופכת לעניין משפחתי שכן הבנות מוסרות את תלושי המשכורת שלהן להורים או לבעלים. חיי המפעל עצמו מוגדרים ומווסתים ע"י מחזור החיים במשפחה. מרגע שמדיניות ה"פיתוח" של החברות הרב לאומיות משתלבת בתרבות הפטריארכאלית המסורתית, משתנים חיי הנשים בארצות העולם השלישי ללא הכר.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: