מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: המאפיינים של מוסדות כוללניים/ אירוינג גופמן

מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: המאפיינים של מוסדות כוללניים/ אירוינג גופמן

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

  • הטקסט הוא תוצר של תצפיות אותן ערך גופמן בבתי כלא ובבתי משוגעים. (בת-זוגו היתה מאשפזת) – שייך לפרדיגמת ה"אינטרקציה הסימבולית"
  • . המוסדות מוצגים כניסוי גורלי בהשפעה על הפרט, גופמן מרבה לתאר במאמר את האינטרקציות הנוצרות בין האסירים לבין עצמם ובינם לבין הסגל. דוגמאות להפנמת כללי משחק נוקשים ויליצירת אינטרקציות ודפוסי התנהגות ייחודיים לתנאי החיים.
  •  דוגמא למוסדות כוללניים: מעונות לחסרי ישע לא מזיקים (עיוורים יתומים), מעונות לחסרי ישע מסוכנים (חולי שחפת מידבקת, משוגעים), מוסדות להרחקת מסוכנים חברה (מחנות שבויים, בתי כלא), מוסדות טכניים ויעילים (מחנה צבאי) מוסדות הסתגרות מבחירה (מנזרים).
  • גישת הכותב ביקורתית מאוד כלפי המוסדות, והוא רואה בהם סכנה מהותית לחופש המחשבה של האדם, הקטע מערער את הנחות היסוד של המוסד הכאילו בירוקרטיות-ענייניות-ראציונליות וחושף את האלימות והדיכוי שעומדים בדרך כלל בבסיס פעולתו.
  • התכונה הכוללנית: האחדת כל מרחבי החיים (אוכל, שינה, עבודה, משחק, אינטרקציה חברתית) לאותו חלל פיזי, סגירות מפני החוץ, רצף וסדר יום קבוע, נוקשה ומבני, מערכת גמול-תמריצים שלא מתבססת על כסף, מתח קבוע ובלתי משתנה בין החוסים לסגל.
  • צורת הביטוי של המאפיינים הטוטליטריים, רמת המובהקות של שלילת האני ואופי האינטראקציות הפנים-מוסדיות שונה במעט ממוסד למוסד בהתאם למהותו.
  • מאפייני החוסים: עוברים תהליך קליטה בו מטושטשת זהותם האישית והם מופרדים מהערכים איתם באו מ"החיים שלפני המוסד". הסמכות רציפה בין כל אנשי הסגל, יוצרת דפוסים התנהגות של נמנעות ופחד להיראות כ"עושה צרות". התרבות הסמלית נבנית סביב מוצרים מובנים מאליהם שנשללים מהחוסים ומקבלים משמעויות סמליות. יש "אקטיביות מדומה"- מוגבלת מאוד לחוקי המוסד. כשהחוסה יוצא מהמוסד, הוא עובר שינוי במעמדו, לעיתים השינוי חיובי ומעורר גאווה (סיום בי"ס לקצינים למשל) אך לרוב הוא שלילי והחוסה לשעבר עובר סטיגמטיזציה ומתקשה להתקבל חזרה אל החברה.
  • מאפייני הסגל: נמצאים במצב "משימתי" ומוכוון ליעילות ולביצוע משימות. חושבים על החוסים כעל מוצרים בתוך פס ייצור, עוברים תהליך בירוקרטיזציה (לכאורה אובייקטיביים). שומרים בדרך כלל על סטנדרטים אנושיים שמאפשרים קיום סביר. לרבים מהם יש דילמות בנוגע לרמת המוסריות, למתח בין שמירה לשלילת חופש, להגדלת היעילות על חשבון ההומאניות.
  • גופמן מתאר בפירוט "טקסי היפוך" (כמו ההגדרה של גלקמן מאנתרופולוגיה)- אירועים תחומים וקובים בזמן בהם מתאפשר שיוויון מדומה בין קבוצת הסגל לקבוצת החוסים. באירועים כמו תיאטרון המוסד, מסיבת סוף שנה, טיול, ביקור משפחות וכדומה יש נראות כאילו המוסד הוא אחוותי, מאפשר ניידות בין הקבוצות ופחות נוקשה. לאחר האירוע החוקים משתמרים בקשיחותם. הטענה היא כי טקסים אלו מסייעים לשמירה על הסדר המוסדי ומשעתקים אותה.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות