סוציולוגיה – סיכומי מאמרים: המגדור בשוק העבודה- דפנה יזרעאלי

מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: המגדור בשוק העבודה- דפנה יזרעאלי

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים


ישנם מספר סיבות שמסבירות מדוע ישנו אי-שוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה ובנוסף מדוע הוא איננו משתנה למרות נסיונות לשנות אותו.

1)                  ההנחה הראשונית שמקום העבודה הוא מקום שאיננו מושפע מיחסי המגדר היא שגויה, מקום העבודה מאורגן באופן מוטה-מגדרית. שתי דוגמאות לזה:

א)                  גברים יכולים לבטא את המעורבות שלהם בעבודה במונחים של זמן ונשים יכולות לעשות זאת פחות, למשל עובד טוב הוא כזה שנמצא זמן רב בעבודה, בשביל זה יחסי המשפחה צריכים להיות מאורגנים בצורה מסוימת שיהיה מישהו במקומו בבית- האישה.

ב)                  האתוס הניהולי הוא אתוס שמזוהה עם גבריות- רציונאליות ותבונה, בכך הוא מדיר נשים ממוקדי הכוח הללו. דבר זה בא לידי ביטוי בתפקידים המקובלים לנשים- מזכירה, מול התפקידים המקובלים לגברים- מנהל.

2)                  האישה והנשיות נתפסים כמי שערכן פחות משל הגבר.

אנדרוצנטריזם- ישנה חלוקה לערכים "גבריים" מול ערכים "נשיים". מערכת הערכים החברתית מעוצבת על ידי הגבריות וכל סטייה ממנה (ערכים "נשיים") נתפסת כחיסרון. אישה שמנסה לחרוג מהתכונות הנשיות נתפסת כחריגה

כך נוצר שעתוק של הנורמות מדור לדור, תכונה נתפסת כחיוביות או שלילית וכך היא עוברת הלאה ומונעת מהנשים להיכנס פנימה לתוך המעגל הסגור של מקבלי ההחלטות והאנשים עם היוקרה החברתית.

3)                  החלוקה לספרה הביתית-נשית מול הספרה הציבורית-גברית משפיעה על המיגדור בשוק העבודה. האישה מבצעת את עבודות הבית- עבודות אלו נעשות ללא תמורה כספית כלשהי ומבוססים על יחסי אהבה בין בני המשפחה וכלא ראויים לערך כספי שהופך אותם לתועלתניים. העבודה שהאישה עושה נתפסת כטבעית לה ובכלל כלא מורכבת ופחות חשובה מהעבודה הגברית-ציבורית.

4)                  עבודות "נשיות" נחשבות כפחות מורכבות ומסובכות מהעבודות "הגבריות". המיומנויות שנתפסות כנשיות (יכולת מילולית וחברתית) נתפסות ככאלה שלא זקוקות לתגמול כספי. ההבנייה של אמות המידה האלה מושרשות עמוק בחברה ונתפסות כיום כנורמאליות וטבעיות ועל מנת לשבור אותם צריך התאגדות ופעולות משפטיות.

5)                  הדעה המקובלת שאישה יכולה להצליח אם היא תרצה ולכן האשם הוא בהן מאחר והן מעדיפות להקדיש את זמנן למשפחה ולא לעבודה. טענה זו שגויה משתי סיבות:

א)                  טענה זו מתעלמת מהלחצים ומנגנוני הפיקוח שמופעלים על אישה שבוחרת לפתח קריירה.

ב)                  בנוסף היא מתעלמת מהמבנה המעגלי של האפלייה: הנחת יסוד היא שאישה לא ראויה לקידום => האישה לא מקודמת => בוחרת לחזור הביתה => ביסוס הטענה שאישה לא ראויה לקידום. כלומר, העדיפות הגברית בשכר גורמת לאישה לחזור הביתה בין אם היא רוצה בזה ובין אם לא וכך נוצרות פחות הזדמנויות לשאר הנשים.

השינוי בשוק העבודה והמצב כיום: הנתונים מראים שישנו שיפור במצב ויותר ויותר נשים הופכות להיות חלק חשוב בפרנסת הבית. עדיין ישנו אי-שוויון בחלוקת המטלות בקרב בני הזוג אך הוא הולך ומצטמצם, נשים כיום נתפסות באופן גורף ככאלה שנושאות בחלק מעול הפרנסה ולא רק הגברים. רמת ההשקעה בהשכלה לנשים עולה, ההשכלה של נשים עולה ואיתה עולה רמת המעורבות של הנשים בשוק העבודה. נשים תופסות חלק מהתפקידים שבעבר נתפסו גבריים. הנתונים מראים על עלייה של נשים בלימודים למקצועות שבעבר היו ברובם גבריים ושיעור הנשים והגברים הוא הרבה יותר מאוזן. עם זאת לא כולם נהנים מהשוויון הזה ונשים מזרחיות ופלסטינאיות עדיין לא מהוות ייצוג בלימודים ובכוח העבודה של המקצועות היוקרתייים. בנוסף נשים מקבלות שכר נמוך מגברים באופן יחסי. גם כשנשים מועסקות באותה עבודה כמו הגברים הן זוכות למעמד נמוך יותר והן בדרך כלל יעבדו בתפקידים ובמקומות היוקרתיים פחות. כלומר, החלוקה המגדרית נשמרת גם כשנפתחות כל האופציות בפני הנשים. נשים גם נכנסות לתחומים גבריים רק כאשר יש פיחות במעמד של התפקיד או כאשר יש מחסור בגברים עובדים. כניסת נשים למקצוע גורמת פוגעת בגברים בשני מישורים, הן מצד מיעוט התפקידים עקב ההתמודדות הגדולה יותר והן משום שכניסת נשים לתפקיד גורמת לו להיראות כפחות יוקרתי. גברים מעדיפים לשמור על העמדות הסמכותיות בידיים גבריות ומונעים נשים מלהיכנס לתפקידים כאלה, הנשים אמנם זוכות לשוויון בהשכלה אך הן אינן זוכות לשוויון בעמדות הסמכות.

פעילות הנשים לשינוי:

  • איגודים מקצועיים נשיים- הדיילות באל על, נשות אנשי משרד החוץ.
  • פעילות בנתיב משפטי-חברתי: חקיקה של אפליה מתקנת ופנייה לבתי משפט על מנת שיורו על שינוי אפלייה קיימת.
  • נשים משנות את עצמן על מנת להיכנס לשוק העבודה: תוכניות לעידוד נשים לעבוד, חשיפת נשים לאפלייה המתמשכת ועידודן לצאת מהבית ולהיכנס לשוק העבודה, עידוד שיתוף הפעולה והערבות ההדדית בין נשים על מנת שיעזרו אחת לשנייה. יש בעיה בפעולות האל המאחר והן לא מנסות לשנות חלק ניכר מההבניות המגדריות על משפחה וגידול ילדים.

לסיכום: מקום העבודה הוא מקום שיש בו אפליה מגדרית סמויה וגלויה שמונצחת בצורות שונות. האפליה על בסיס מגדרי נשמרת לאורך זמן, אמנם ישנו תהליך של התקדמות וצמצום בין הפערים אך הוא עדיין רחוק משלימות (מיעוט נשים בעמדות מפתח פוליטיות וצבאיות, חוסר שוויון הזדמנויות לשנים מזרחיות וערביות, חוסר אכיפה של חוקים מונעי אפלייה).

סיכום נוסף של: מגדור בשוק העבודה – דפנה יזרעאלי

צפייה מומלצת בנושא:

ht_sheryl_sandberg_thg_111011_wgלמה אין מספיק מנהיגות נשים? – הרצאת טד

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות