האמנה החברתית – סיכום

רעיון האמנה החברתית הוא אחד האלמנטים המרכזיים בהגותם של ז'אן ז'אק רוסו וג'ון לוק. רעיון האמנה החברתית גורס כי קיומה של המדינה מבוסס על הסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים, והיא נובעת מתוך האינטרסים המשותפים שלהם. לרעיון האמנה החברתית ישנם מספר גוונים שונים. אחד מגוונים אלו הוא של תומס הובס שבספרו "לוויתן" קובע כי האמנה החברתית נכרתת בין בני אדם שווים וחופשיים בכדי להמנע ממצב אנרכי של אדם-לאדם-זאב. עם זאת, בעבור הובס היישום של האמנה החברתית אינו בשלטון עממי אלא בשלטון ריכוזי חזק הממלא בצורה הטובה ביותר את המטרות שלשמן נכרתת האמנה החברתית.

תפיסה אחרת של האמנה החברתית היא של הפילוסוף הליברלי ג'ון לוק הסבור כי לאחר כינון האמנה יש לכונן שלטון נאמן המושל בהסכמת העם ולמענו. לעומת הובס הדוגל בשוויון בין הצדדים בהסכם האמנה החברתית (העם והשלטון), ג'ון לוק דוגל בתפיסה של עליונות העם המאציל את כוחו לשלטון נבחר המחויב אליו. ההסכמה מרצון של הציבור לשלטון היא אחד מיסודות התפיסה של ג'ון לוק לגבי האמנה החברתית.

הגישה הקיצונית יותר לרעיון האמנה החברתית היא של ההוגה הרדיקלי ז'אן ז'אק רוסו הסבור כי העם בעצמו צריך להיות הריבון מתוקף כינונה של האמנה החברתית, קרי דמוקרטיה ישירה.

רעיון האמנה החברתית מילא תפקיד משמעותי ביותר במהפכות הדמוקרטיות בבריטניה וארצות הברית וכן המהפכה הצרפתית והוא בא לידי ביטוי בחוקות רבות בארצות אלו.

הביקורת המרכזית כנגד רעיון האמנה החברתית נוגע לעובדתיות ההיסטורית שלה. שכן מדינות מכוננות על פי רוב כתוצאה מכיבוש או השתלטות ולא מהסכם מפורש בין חבריהן. הפילוסוף דיויד יום טען כנגד רעיון האמנה החברתית כי איכר המציית לסדר הקיים אינו עושה זאת מתוך בחירה כשווה או כבן חורין, אלא משום שהסדר נכפה אליו והוא אינו שותף ביצירתו. התגובה לביקורת זו היא כי האמנה החברתית אינה מתארת מציאות היסטורית, אלא רעיון האוריסטי המדריך את תודעתם של אזרחים במדינה. כלומר, אין לתפוס את האמנה החברתית כדבר מה ממשי ובעל מציאות היסטורית אלא כעל עיקרון המבטיח שוויון, צדק וסוג של חירות לכל האזרחים.

מתוך: דיונים נבחרים על מחשבה מדינית

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות