מבוא לסוציולוגיה: הרברט מיד

מבוא לסוציולוגיה: הרברט מיד

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

הרברט מיד מנסה להסביר כיצד אנו הופכים לקונפורמיים, מה יוצר את ההיבט החברתי של האדם, מדוע אנשים פועלים לפי הגדרת המצב שהם מבינים, המציאות היא אינטר סובייקטיבית, מיד יוצא מפרדיגמת ההבניה החברתית של המציאות, המציאות נוצרת במפגש בין אנשים ואינה נכפית עליהם. במאמר של מיד ניתן לראות צורת חשיבה והשפעות פונקציונאליות, רעיון החברה כאורגניזם מופיע אצלו רבות, תפיסתו לחברה היא שכולם פועלים יחד למען מטרה משותפת.

מבנה האישיות –

מיד יוצא מההנחה שקיים מימד חברתי לאנושיות, לאישיות שלושה חלקים –

I – הדבר האנושי, הבסיסי, ספונטאני אינסטינקטיבי וחופשי, אלו הם הדברים הטבעיים, הם פנימיים ונולדנו איתם, אנו מודעים לחלק זה באישיות שלנו רק בזמן עבר, אין מודעות אליו כל הזמן.

Me – מה רוצים ממני, האני החברתי. זהו מערך מאורגן של עמדות האחר אשר אותו אנו מפנימים, זהו החלק החיצוני, הביטוי של השפעות החברה עלינו. אנחנו מציגים תפקידים שהפנמנו מהחברה. פעולות האדם מושפעות מהקשר שבין הI  ל Me,  ה Me מספק לאדם את הדרכים הקונפורמיות המקובלות והI  מספק את החלק המשוחרר מהשתלטות החברה עליי.

Self – עצמי, תוצאת האינטראקציה בין שני החלקים האחרים של האישיות, העצמי מבטא מודעות עצמית, מודעות הן התחושות הפיזיות שלנו, לחוש בכאב, הנאה וכו'. מודעות עצמית היא היכולת לחשוב על זה, רפלקסיביות – היכולת לחשוב על החשיבה שלי, לנתח את עצמי.

מודעות עצמית – היכולת להתייחס אל עצמי כאובייקט, לקיחת עמדות האחרים ביחס לעצמנו ולאחרים, לאנשים שונים יש רמות שונות של מודעות עצמית.

התפתחות האישיות – (מתייחס לילדים בגילאים 0-5)

  1. חיקוי – שלב ראשוני, הילד מחקה תנועות של אחרים
  2. Play – הבסיס למודעות עצמית, הילד מפנים את תפקידיהם של האחרים המשמעותיים (האנשים שבסביבתו של הילד) שלו, דרך משחק התפקידים הוא לומד מהו התפקיד ומפנים את דמותם של האחרים המשמעותיים. במשחק התפקידים הילד מתחיל להיות אובייקט לעצמו והוא שופט את עצמו כפי שהאחר המשמעותי שלו היה שופט אותו.התפתחות ה Me מתחילה בשלב זה, אין כללים ואין חוקים, אין אישיות קוהרנטית, עקבית, בכל פעם הילד נמצא בתפקיד אחר.
  3. Game – בשלב זה מתקבלים מכלול חוקים, הילד מבין את המשחק כולו ולא רק את התפקיד שלו, זו ההבנה כיצד התפקיד שלי צריך לבוא באינטראקציה עם אחרים. האחר המוכלל – קבלת הערכים והנורמות של החברה, איך החברה פועלת. מיד מפתח את מושג הקהילה אליה אני משתייך, אנחנו מקבלים את הערכים והנורמות המקובלים בחברה ופועלים על פי הם, כך אנו מתחילים לפתח self, בשלב זה הילד מתחיל לחשוב על הערכים הללו כשלנו. האחר המוכלל הוא דרכה של הקהילה להיכנס לנו לראש, לדוג' דרך ספרי ילדים, מערכת החינוך וכו'.

ישנן שתי קבוצות בתוך ה game אליהן אפשר להשתייך –

  1. קונקרטיות – קבוצה שאני בקשר קרוב עם חבריה, משפחה, חברים קרובים וכו'
  2. אבסטרקטיות – קבוצה גדולה יותר, החברות בקבוצה זו מאפשרת כניסה ליחסים חברתיים ברורים עם מספר גדול של אנשים, עם ישראל, חילוניים, חיילים וכו'.

לפי מיד אחד המנגנונים היוצר את הקבוצות הוא שפה, היא מחייבת את לקיחת עמדות האחר ומאפשרת דיאלוג פנימי וחיצוני, עצם הדיבור זה עם זה משמעותו שכולנו מבינים אחד את השני על מנת שלסמלים בשפה תהיה משמעות מסוימת כולנו צריכים להבין אותה.

  • מטרת התהליכים היא להראות כיצד נוצרת קונפורמיות, חיברות, הפנמת ערכי הקבוצה ושימוש בהם בכדי להבין את העולם ולפעול בתוכו.

שינוי חברתי –

מיד מדבר על כך שערכי הקהילה יכולים להשתנות, קיים דיאלוג בין היחיד לקבוצה, אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה (self מפותח) יכולים להשפיע על החברה, היא לא סטטית, השינוי קיים אך דיי נדיר.

ביקורת על מיג

היחיד והחברה אינם שווי כוחות ומעשית הדיאלוג ביניהם אינו אפשרי, מיד מקבל את ערכי הקבוצה כנכונים, הטלת ספק בערכי הקבוצה היא לגיטימית ולא רק לאנשים בעלי self מפותח יכולים לערער עליהם, לכך מיד אינו נותן דגש.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות