מבוא לסוציולוגיה: דחיסת זמן ומרחב בגלובליזציה

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

דחיסת זמן מרחב – סוגייה מרכזית בסוציולוגיה של המודרניות. האם הזמן והמרחק מתנתקים אחד מהשני. במודרניות משתנה תפיסה של זמן ומרחב. דברים קורים יותר מהר, אנשים נעים בצורה רחבה יותר. הרעיון הזה אומר שהמרחקים מתכווצים בזמן, היכולת לנוע על פני מרחקים רבים ביעילות ומהירות רבה יותר הופכת את המרחקים לפחות משמעותיים, והזמן נמדד (לדוג' זמן של שינוי חברתי) ביחידות הרבה יותר קטנות. אם שינוי חברתי שוובר מדבר עליו כמו התפתחות רוח הקפיטליזם זה שינוי שלוקח לו מאות שנים, היום הרבה שינויים עוברים במהירות מאוד גדולה והם משנים את העולם באופן רדיקלי במהירות.

אבל ההגדרה היותר מקובלת ומובנת היא שגלובליזציה היא תהליך שבו יורדת חשיבות של מדינת הלאום.  מדינת הלאום ניצבה כאחת הקטגוריות המרכזיות בסוציולוגיה הפוליטית בת זמננו. הגלובליזציה באה ומדברת על ירידת חשיבותן של מדינות הלאום מבחינת מעבר של סחורות, רעיונות, אנשים, פרקטיקות, חוקים ומכל בחינה שאנחנו יכולים לעלות על דעתנו -הגבולות הלאומיים נעלמים. לדוג' תהליך הייצור פרוס על המון יבשות, ומה שמאפשר את זה היא ירידה במסים. בעבר כל פעם שמוצר עבר מארץ לארץ עבר מיסוי כבד, וזה הוריד את הכדאיות. העלות של שינוע הולכת ויורדת, וטכנולוגית השינוע הבינלאומית הופכת לטכנולוגיה הרבה יותר מהירה זמינה וקלה להפעלה.

שינוע של אנשים תופס המון צורות – למשל תיירותית. עלייה בתיירות בין ארצות מראה שסביב שנות ה90 של המאה ה20 יש קפיצה אדירה בכמות האנשים שנוסעים בחו"ל. שיעורי המהגרים שמהגרים לצורך עבודה הם אדירים. היבט נוסף של התופעה היא שינוע אנשים מעבר לגבולות לצורך סחר בבני אדם. בני אדם הופכים לסחורות – וגם זה פן של תהליכי הגלובליזציה.

כמויות האנשים והתעשייה האדירה שמשנעת בני אדם מעבר לגבולות בין לאומיים היו בסקאלות הרבה יותר קטנות ומוגבלות. הירידה בחשיבותן של הגבולות הלאומיים משפיעה גם על התרבות שלנו.

לדוג' אם בעבר ראינו הרבה פחות סרטים מהוליווד, הם היו מגיעים זמן רב אחרי צאתם (כמו אופנה וטלוויזיה). היום בעידן של טלוויזיה ישירה ומסחר בינלאומי ומעבר של רעיונות ודימויים באמצעים טכנולוגיים, אנחנו חשופים לאותם תכנים כמעט ללא קשר למקום שבו אנחנו חיים בו (כיוון שיש אזורים שיותר במרכז הגלובליזציה ויש מקומות שברמה הרבה יותר נמוכה).

בסוציולוגיה יש הסכמה די רחבה שצריך לדבר על ירידה בחשיבותן של גבולות בין לאומיים אך לא היעלמותם, ולא על ירידה בחשיבותה של המדינה.

המדינה לא נעלמת ויש לה תפקיד חשוב בתהליך הגלובליזציה, היא זו שמורידה מסים, ומסבסדת ייבוא וייצוא, היא מזמינה אזורי סחר חופשי. (דוג' שדובאי מושכת גלובליזציה אליה). את התהליך הזה המדינה בהרבה מקרים מנהלת אותו ומגבילה את תכולתו. מצד שני אנחנו רואים שיותר ויותר מהתפקידים שהיו שמורים בעבר למדינה מתכרסמים, הרבה פעמים המדינה פשוט לא מתעניינת בהם. בעבר המדינה הייתה בעלים של הרבה מאמצעי התקשורת, הייתה מעט מאוד אפשרות לשינויים. בכל מדינות הלאום גם במדינות הלאום החזקות ניסו ליצור כור היתוך תרבותי, לנסות ולהשפיע על סוג התרבות שהאזרחים שלהן יושפעו מהן. המדינות עשו עבודה רבה על מנת להפוך את תרבויות קבוצות המיעוט לשוליות. בעידן הגלובליזציה ישנה היחלשות של מדינת הלאום – או אלו שטוענים שהיא נחלשת – הכרסום במדינת הלאום הוא לא רק מלמעלה, שכוחות גלובליים משפיעים על כוחה של המדינה, יש כרסום גם מלמטה כאשר יותר ויותר קבוצות אתניות וקבוצות מסוגים שונים תחת ה'מטרייה' של רב-תרבותיות חותרות תחת הלגיטימציה של המדינה לכפות תרבות משותפת ותובעות אוטונומיה תרבותית מהמדינה. כרסום בכוחה של המדינה לא רק מלמעלה אלא גם מלמטה.