מבוא לסוציולוגיה: גלובליזציה

מבוא לסוציולוגיה: גלובליזציה

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

מושג הגלובליזציה – פורם את המרכזיות של ה"מדינה הלאומיות והאזרחות".

במרבית השנים שבהם הסוציולוגיה קיימת הסוציולוגיה הייתה קשורה קשר מאוד הדוק למדינת הלאום. (לדוג' כשדורקהיים מדבר על חברה הוא חושב על החברה הצרפתית, וובר על הגרמנית וכו'). יש קשר מאוד הדוק בין מה שאנחנו מגדירים כ"חברה ישראלית" לבין אותה תופעה של מדינת הלאום. אבל בשנים האחרונות יש טענה שחשיבותה של מדינת הלאום כקטגוריה, כמרחב תחום, החשיבות הזו הולכת ופוחתת. החשיבות של גבולות לאומיים הולכת ופוחתת. בזכות פיתוחים טכנולוגיים כמו אמצעי תחבורה מצד אחד, יש יותר מטוסים ספינות וכו' (בעיקר סיפור של מטוסים), יותר אנשים וסחורות יכולים לעבור ממקום למקום במהירות רבה. אם בעבר שינוע סחורות מצד אחד של העולם לשני היה קשה בגלל תוקף של הסחורות ושמירת האיכות שלו לאורך זמן, היום זה לא בעייתי.

תקשורת – “כפר גלובלי" – ככל שאמצעי התקשורת הולכים ונעשים זמינים יותר, ועוברים יותר מהר ממקום אחד לשני כך העולם נעשה "קטן יותר". לדוג' הדפוס שדרכו מעבירים מילים ממקום אחד לשני, אפשר לשכפל את אותו סיפור ולשלוח אותו לכל מקום בעולם.

רדיו, טלוויזיה אינטרנט.. וכו' – דרכי הפצה מהירות. יש הפצה של צלילים מראות, אנחנו חווים בצורה מאוד משמעותית דברים שקורים במקום אחר בעולם. המקומיות הופכת לדבר שהוא פחות ופחות משמעותי מבחינת חווית החיים שלנו. כמה בדיוק פחות משמעותי? זו השאלה שחקר הגלובליזציה מעלה.

 

גלובליזציה כתהליך ופרספקטיבה

דחיסת זמן מרחב

מהם גבולות חברה והאם ניתן לראות אותם כגבולות קבועים

ירידה בחשיבות גבולות מדינת הלאום מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית

מה המשמעות לגבי מנגנוני השיעתוק והשינוי של הסדר החברתי?

ירידה אבל לא העלמות. למדינה תפקיד חשוב בתהליך הגלובליזציה.

המדינה מוחלפת בכוחות גלובליים מחד ומאוד לוקליים מאידך.

אחת הטענות המרכזיות בגלובליזציה היא שהסוציולוגיה חושבת על גלובליזציה לפחות משני היבטים שונים. מצד אחת אנחנו רואים גלובליזציה כתהליך של שינוי חברתי, כמאפיין של תקופה אחת ולא של אחרת.

מנגד אנחנו יכולים לחשוב על גלובליזציה כפרספקטיבה – כעדשה דרכה אנחנו מסתכלים על החברה. אנחנו יכולים לחשוב על כל שאלה מחקרית מפרספקטיבה גלובלית, גם על תופעה לוקלית – כשאנחנו מדברים על פסקפקטיבה גלובלית היא משנה את סוג השאלות שהסוציולוגיה המסורתית, שהתפתחה בעידן מדינת הלאום.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות