מבוא לסוציולוגיה: סוציולוגיה של הכלכלה/סוציולוגיה כלכלית
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
הסוציולוגיה הכלכלית באופן כללי מציגה חשיבה סוציולוגיה על מושגים וחוקים כלכליים. הסוציולוגיה הכלכלית היא תחום חדש שהתחיל להתפתח/מתגבש מאז מחצית שנות ה80 של האמה ה20. הסוציולוגיה של הכלכלה היא בכלל לא תחום חדש – מאז ראשית הסוציולוגיה תמיד עסקו בכלכלה (לדוג' וובר “economy and society”).
כלכלה לפי ה AGIL של פארסונס היא המוסד החברתי שמארגן את הייצור של הסחורות והשירותים, את החלוקה והצריכה של סחורות ושירותים – ולכן זהו מרכיב מאוד חשוב בכל סדר חרתי. החברה מתארגנת במידה רבה (כפי שלמדנו ממרקס) סביב נושא הייצור (וכמו שלמדנו מאסכולת פרנקפורט) סביב ההיבטים של הצריכה. ההבנה של כל חברה היא מותנית בהבנת הכלכלה שלה. הסוציולוגיה מבקשת להציע אלטרנטיבה להבנת הדינמיקה הכלכלית בהשוואה להבנה שמציע מדע הכלכלה. כלכלנים בני זמננו מקבלים כמעט ללא ערעור את הנחות היסוד של ההומו אקונומיקוס – הם מאמצים והם בונים הרבה מאוד מהתיאוריה שלהם על הנחת היסוד הזאת גם כשהמחקרים במציאות אינם חוזרים ומוכיחים את הטענה הזאת. ואילו הסוציולוגיה, למרות שיש בה rational choice theory, הסוציולוגיה בנויה במידה רבה על ביקורת הנחת ההומואקונומיקוס. הדמות שאנחנו מסתכלים עליה הוא אדם חברתי, והכלכלנים מסתכלים על האינדיבידואל ממקסם התועלת. הסוציולוגים לא משנה מאיזו פרדיגמה מתייחסים לאינדיבידואל כחלק מחברה או חל ממבנה/מערכת יחסים/אינטראקציה. הנחות היסוד כל כך שונות, שבניגוד לכלכלנים לפסיכולוגים שהנחת היסוד שלהם על האינדיבידואל משותפת, אך בין כלכלנים לסוציולוגים יש יותר מתח. הסוציולוגיה הכלכלית היא במידה רבה ביקורת על הפרספקטיבה הכלכלית.
מושג ההומואקונומיקוס – ההומו אקונומיקוס הוא אינדיבידואל ממקסם תועלת. כאשר הכלכלנים מנסים להסביר התנהגות הם מחפשים את התועלת שמפיק היחיד מההתנהגות שלו. אם אנחנו רוצים להסביר מדוע X מתחתן עםY , הכלכלנים ינסו לתת הסבר "רציונלי" וינסו לתת הסבר שמצביע על האופן שבו בחירת בן הזוג ממקסמת את התועלת של היחיד. ההנחה כאן היא שהיחיד מבצע את הבחירה ויש לנו הנחה על מידע מלא על כל האפשרויות שהיו פתוחות בפנינו- האדם הרציונלי (ההומואקונומיקוס) יכול לחשב מה תהיה התועלת שתופק מכל אחת מהבחירות שהוא יכול לעשות, והוא תמיד יבחר בדרך שתניב לו את התועלת האינדיבידואלית הגבוהה ביותר.
בפועל אנחנו יודעים שהרבה החלטות נעשות במידע חסר, וגם מדע הכלכלה מכיר בזה היום. כלכלנים למדו להתייחס ולהתמודד בדרך מסויימת עם חוסר אינפורמציה מלאה, אבל הסוציולוגים מניחים שאינפורמציה מלאה לעולם אינה קיימת. לא משנה באיזו דרך סוציולוגית נבחר ההנחה היא שאנשים לא פועלים כאינדיבדואלים ומקסום התועלת הוא לא המניע המרכזי שמוביל את האדם.
ראינו שהרבה פעולות נגזרות מתוך הנורמות וערכים, אנחנו מייחסים משקל גם לניהול רושם ואינטראקציות – יש הרבה הסברים מגוונים ומורכבים להתנהגות האנושית בסוציולוגיה.
כשהסוציולוגיה הכלכלית מתחילה להתפתח אחת השאלות שמגלמות את הביקורת הזו של הסוציולוגיה על המודל של ההומו אקונומיקוס שואלת למה כלכלן ניאו-קלאסי משאיר טיפ במסעדה שלעולם לא יחזור אליה? ולמה בסוף הארוחה ולא בתחילתה?– אם אנחנו מניחים שאנחנו עושים דברים רק לטובת מיקסום רווחים, המלצר הרי לא יכול לדעת אם ניתן לו טיפ גבוה או נמוך, אז למה הוא ישרת אותנו יותר טוב?, כלכלנים יאמרו שכשנבוא בפעם הבאה הוא יזכור שנתנו טיפ טוב, אבל אם לעולם לא תחזור למסעדה למה הוא ישאיר טיפ? התשובה הסוציולוגית היא שאנחנו משאירים טיפ בין היתר כי זה תוצר של ציפיות חברתיות. זה תוצר של מערכת נורמטיבית, אכפת לנו מהרושם שאנחנו מותירים ולא רק התועלת הכספית. מבחינת הכלכלנים עמידה בחוזה החברתי היא סוג של תועלת.
מבחינת הכלכלנים עמידה בחוזה החברתי היא סוג של תועלת.
הכלכלה כיום במידה רבה קשובה לביקורת שצמחה, גם בגלל ההתרחבות של הכלכלה. כיום הכלכלה מדברת על תועלות אחרות מתועלת כספית. הבעיה היא שהכלכלה עדיין "תקועה" במעגליות – למה עושים משהו? כי הוא מביא תועלתßà למה משהו מביא תועלת? כי עושים את זה…. – יש הרבה תועלות השאלה אם כשאדם משאיר טיפ הוא משאיר אותו בגלל חישובי תועלת או שהוא משאיר טיפ כי הוא עושה את זה לפי הנורמות? – אם אתה יכול להראות את החישוב של התועלת אז אתה יכול להניח שהאדם רציונלי, אם אתה מניח שזה טבעי אז יש לך כבר הנחות ביולוגיסטיות…
