מבוא לסוציולוגיה: ארגונים ואי-שיוויון מגדרי ואתני
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
ארגונים ממוגדרים: קאנטר – בספרה (1977-78) היא עקבה אחר כל מיני תפקידים בארגון – “שיעתוק הומוסקסואלי" קשור באי ודאות בעניין תפקיד המנהל – קאנטר מנסה להסביר למה לנשים קשה להשתלב בתפקידי ניהול. היא מציינת שתפקיד המנהל הוא חשוב, העובדה שרובם המכריע של המנהלים הם גברים אומר שיש לגברים השפעה יותר גדולה על העולם שלנו. אך מדוע זה שקשה לנשים להשתלב בתפקידי ניהול? במיוחד לאחר מאבק פמיניסטי ארוך, כלומר איך תהליכים שקורים בתוך ארגונים מעצבים את המערכת הריבודית שמחוץ לארגון. היא מדברת על שיעתוק חד מיני, שיעתוק הומוסקסואלי. היא מסבירה איך זה שמנהלים ישכרו אנשים שדומים להם על מנת שימלאו את התפקיד שלהם והיא מראה שבעצם יש כאן מנגנון מובנה וממוסד. קאנטר אומרת שניהול הוא דבר מאוד אבסטרקטי, קשה לדעת מהו מנהל טוב ולא טוב, יש כל כך הרבה אי ודאות כך שמנהלים מעדיפים לשכור את מי שדומה להם – החשיבה של המנהלים היא שאם הם לא יהיו הסיכוי שמי שיהיה במקומם יקבל את אותן החלטות שהם היו מקבלים הוא סיכוי יותר גדול. המנגנון המרכזי לטענתה של קאנטר הוא שבעלי הון שוכרים אנשים שדומים להם בגלל אי המודעות. לדבר הזה יש עוד מרכיבים למשל ניהול כולל הרבה מאוד דיבור (מנהל בעיקר מדבר עם אנשים כל הזמן), אנחנו יודעים שלאנשים הרבה יותר נוח לדבר עם אנשים שדומים להם, שיבינו אותם מבחינת השפה, מבחינת הבדיחות וכו'. הסיכוי שאנשים דומים לנו לא יבינו אותנו הוא יותר קטן. קאנטר אומרת גם שבגלל שכל כך קשה למדוד איכות של מנהלים, במקום למדוד את איכות העבודה אנחנו מודדים את הנאמנות של העובדים לעבודה. אנחנו מניחים שאם עובד נמצא הרבה שעות הוא מזדהה עם הארגון, ולכן ארגונים יותר ויותר מודדים לא את איכות העבודה של המנהל אלא את הזמינות שלו. בעולם שבו נשים עדיין אחראיות לטיפול כלפי המשפחה, הדרישות כלפי הזמן שלהם הרבה יותר גדולות, אז כאשר פירמה מודדת לפי הזמן שאנחנו עובדים אז גברים נתפסים כעובדים יותר טובים כי הם יותר זמינים. על כן נוצרה תופעה שגברים עושים הרבה יותר פעילויות שלא קשורות לעבודה בזמן העבודה, וכך הם נשארים בעצם יותר זמן בעבודה. המקום שבו נשים וגברים נבדלים אחד מהשני במידה רבה היא בכמות הזמן המושקעת בטיפול במשפחה ולכן הן מקודמות פחות לתפקידי ניהול.
המאפיין האחרון שקאנטר מונה כגורם לשיעתוק הומוסקסואלי קשור בשפה הניהולית. התכונה המרכזית שבשפה הארגונית מזוהה עם ניהול טוב היא רציונליות, מנהל רציונלי. התכונות של רציונליות באופן סטריאוטיפי מזוהות עם גבריות- לכן, מי שנתפס כעובד האידיאלי וכשאנחנו חושבים באופן אבסטרקטי על העובד האידיאלי אנחנו מדמיינים גבר, בעיקר לתפקידים היותר ניהוליים.
אי שוויון אתני וגזעי – מודל הבירוקרטיה שקרוב לטיפוס הטהור הוא מודל מערבי מטבעו (לפי וובר). החיבור של רציונליות ומערביות הוא חיבור חזק שמשמש כדרך להרחיק לא רק נשים, אלא גם בני קבוצות אתניות וגזעיות שהם לא מערביות כי הם נתפסים כפחות רציונליים וחותרים למטרה ויותר אמוציונליים, וזה אחד המנגנונים שמרחיק אנשים שהם לא בני המערב. ארגונים רב לאומיים – ארגונים שמקימים סניפים במדינות העולם השלישי. אך הגישה שבני העולם המערבי נתפסים כמנהלים יותר טובים, התפיסה הזו מתגלמת גם באופן שבו ארגונים רב לאומיים פורסים את החברות הבנות שלהם. הם משאירים את המרכז שלהם במדינות המערב, שם יש את המשרות היותר גבוהות והמתגמלות יותר, והמשרות שהם מוציאים החוצה הן הפשוטות יותר. ככל שחברת הבת במקום פחות מערבי כך יטו לשלוח לשם את העבודות היותר פשוטות.
