מבוא לסוצילוגיה: ריבוד חברתי בגישת הקונפליקט

מבוא לסוצילוגיה: ריבוד חברתי בגישת הקונפליקט

ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

  • החברה כחברה מעמדית – לגישת הקונפליקט בסוציולוגיה אין התעניינות במוביליות של היחיד שנתפסת כאחד ממנגנוני השיעתוק (תודעה כוזבת) – מערערות על התפיסות של החברה כחברה מריטוקרטית. ובמקום התפיסה הזו הם רואים בחברה חברה מרובדת. חברה שמחולקת לשכבות, והשכבות האלו פחות או יותר יציבות – הסיכוי למוביליות בין דורית הוא סיכוי יחסית נמוך. והאמונה בחלום האמריקאי ובסיכוי למוביליות וקיומם של פרטים מועטים שהגשימו את החלום היא סוג של מייצרת תודעה כוזבת שגורמת לאנשים שלא להתמרד כנגד המערכת, שמגבילה אותם בהזדמנויות שלהם.

שיעתוק ולגיטימזציה – תמיד יבוא יחד – שיעתוק יבוא מתוך לגיטימיזציה. לא מספיק שמהערכת תעבור מדור לדור, אלא זה צריך להצטייר כצודק.

  1. מעמדות כנגזרים מאוטונומיה ולאו דווקא מבעלות על הון. – בשנות ה80,70 לאחר התעניינות חוזרת במרקס, צמחו תיאוריות שכונו ניאו מרקסיסטיות. התיאוריות הללו ניסו לעשות התאמות של מרקס לשוק העבודה בזמנם. בעוד מרקס צמצם מאוד את המאפיינים של מעמדות לבעלות וחוסר בעלות על אמצעי ייצור, התיאוריות הניאו מרקסיסטיות החלו לדבר על תחליך לבעלות על הון (גם בגלל שכולנו עכשיו בעלים על הון). אצל מרקס, השכירים (לא משנה המשכורות שלהם) נתפסו כאנשי הקבוצה חסרת אמצעי הייצור, הניאו מרקסיסטים התחילו להסתכל על מידת האוטונומיה של האדם בשוק העבודה כמרכיב שמסמן את מיקום המעמדי של היחיד. אוטונומיה – אדם יכול לבחור את מקום העבודה שלו, במהלך העבודה של האדם יהיה לו פיקוח ומידת שליטה גדולה יותר בעבודה שהוא עושה. אם אני עובד בפס ייצור של מפעל יש לי מינימום מוחלט של אוטונומיה בנוגע לעבודה שאני עושה, לע"ז אם אני מרצה באונ' יש לי יותר חופש בחירה לגבי האופן שאני עובד. הניאו מרקסיסטים לא מתעקשים על שני מעמדות, הם מתעקשים שנסתכל על המיקום הסוציו אוקונומי, שנסתכל על האפשרויות המטריאליסטיות שיש לאדם על סיכויי החיים שלו.
  2. דגש על קשר בין מיקום מעמדי לכל סוגיה אחרת – מהזדמנויות תסוקתיות וחינוכיות לסוגיות של אהבה, בריאות, אושר ועוד. הדגש הוא – הקשר בין מיקום מעמדי (גם המשכורת וגם מידת האוטונומיה) לבין כל מיני סוגיות אחרות (כמו הזדמנויות תעסוקתיות, הזדמנויות חינוכיות , הסיכוי למצוא אהבה וכו…). אנשים

וובר – מעמד, סטאטוס ומפלגה

  • גישה רב שכבתית: שלושה סולמות ריבודיים
  1. מעמדי – סיכוי בשוק ( התנהגות אינדיבידואליסטית)
  2. יוקרה – השתייכות לקבוצת סטאטוס (םעולה קבוצתית של סגירות closure והדרה exclusion)
  3. כוח – פעולה קבוצתית של צבירת כוח

  • חברות שונות מציבות במרכזן סולם ריבודי שונה וגוזרות ממנו את מיקומו של היחיד בסדר החברתי
  • חשיבות אפשרות המרת המשאבים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות