מבוא לסוציולוגיה: מין ומגדר

מבוא לסוציולוגיה: מין ומגדר

ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

המושג מגדר מתייחס להיבטים החברתיים של המין – כלומר למשמעויות החברתיות שנלוות להיבטים הביולוגיים.

המילה 'מין' מתייחסת להיבטים הביולוגיים

פונקציונאליזם – כיצד זה משרת את הסדר החברתי? – אצל דורקהיים – יש פונקציה להבדלים הביולוגיים, היא מניחה טבעיות הקטגוריה של מין. דורקהיים לא מניח שהמאפיינים הביולוגיים הם אלה שמסבירים את ההבדלים בין המינים וחלוקת העבודה, הוא מחפש תשובה חברתית להבדלים האלה – התשובות של דורקהיים (טלאולוגיה) הם נגזרות מהתוצאה של ההבדלים. ההבדלים הללו מוסברים בצורך החברתי באינטגרציה שנענה על ידי "המשפחה", חלוקת העבודה מייצרת תלות בין גברים ונשים ולכן בעצם מאלצת אותם "לייצר משפחות" ומאלצת גברים ונשים לחיות ביחד כדי לשמר את הסדר החברתי.

דורקהיים (הגישה הפונקציונליסטית) יחשוב על סוציאליזציה ותפקידי מין- תהליך הסוציאליזציה זה תהליך שאנחנו מפנימים את הסדר החברתי, יש קונצנזוס על התפקיד המקובל של נשים וגברים ובתהליך הסוציאליזציה כאשר נשים מפנימות את מה שמצופה מהם כנשים וגברים את מה שמצופה מהם כגברים. בנוסף יש לנו מנגנונים של פיקוח חברתי – כאשר מישהו לא פועל על פי מה שמצופה ממנו הסביבה נכנסת למצב שבו היא מגנה את ההתנהגות. אנחנו משדרים מסר לגבי התפקיד של כל מין וכך כל בן מין מפנים את התפקיד שלו, בני שני המינים מפנימים את אותה תודעה קולקטיבית וכולם מפנימים יחד את ההגדרה לגבריות ונשיות.

הגישה הקונפליקטואלית – כיצד היא תתייחס לעובדה שבנים ובנות מפנימים ציפיות שונות לגברים ונשים – יש חברה כזירה של מאבקים. ההתעניינות תהיה על מאבק, המאבק הוא (כמו תמיד) על משאבים, הלגיטימציה לשלוט במשאבים חברתיים. יש שוב את המושג של "הדרה", כיצד קבוצה אחת מצליחה להשתלט על משאבים ולדחוק את רגליה של הקבוצה השנייה מהמשאבים האלה. הגישה הקונפליקטואלית לא מערערת על כך שיש קונצנזוס, אך הקונצנזוס הזה נתפס כחלק ממנגנון השליטה. העובדה שגם נשים וגם גברים מקבלים את התפיסה של חלוקת עבודה נתפס כמנגנון שמשאיר את הנשים בבית ואת הגברים מחוץ לטיפול הילדים. הסוציאליזציה היא חלק ממנגנון השליטה. הגישות הקונפליקטואליות ישאלו את עצמן, כיצד המעמד השולט מייצר תמונת עולם ומחדיר אותה במוחותיהם של בני הקבוצה החזקה והחלשה עד שתמונת העולם הזו נותנת לגיטימציה (בדיון בגישה הקונפליקטואלית תמיד צריכות להופיע המילים לגיטימציה ושעתוק) – חשיבות הניתוח הקונפליקטואלי היא שתמיד קיים קונפליקט אך לרוב אנחנו לא מרגישים בו. השאלה שהקונפליקטואלים ישאלו היא כיצד אנחנו מפנימים את אותה תודעה שגורמת לנו להישאר במקום שיועד לנו בחברה ולא להתקומם נגדו.

הגישה האינטראקציה הסימבולית – גופמן אומר שאנחנו מאמצים לעצמנו תפקידים מגדריים בתוך היסטואציות, אך הוא מתעניין יותר כיצד נוצרת נשיות בתוך סיטואציה? או גבריות? – לדוג' בארגונים – התנהגות מסויימת מוגדרת כנשית או כגברית. בניגוד לדורקהיים שתופס את ההתנהגויות האלו כהתנהגויות טבעיות שחלות על כל החברה, גופמן יתעניין באופן שבו אנשים מפנימים את הציפיות המגדריות מהם בתוך הסיטואציה החברתית. גבריות ונשיות נתפסות בעיניו של גופמן כהגדרות מצב משותפות, בכל סיטואציה הן נתפסות ומתגבשות באותו מצב בהתאם לסיטואציה- בכל סיטואציה ההגדרה של "נשי" ו"גברי" נתפסת אחרת.

המשמעות של נשיות וגבריות בעיני גופמן צומחת מהסיטואציה ומעוגנת בה.

הגישה ההבנייתית – שואלת את עצמה כיצד נוצרת תפיסה מסויימת של נשיות וגבריות?

  • דוג' מהספר של סילביה יאן יולט – איך קרה שבשנות החמישים והשישים היה מובן מאליו שגברים עובדים, והנשים הנשואות מגדלות את הילדים? – לאורך כל ההיסטוריה נשים עבדו, הן לא יכלו להרשות לעצמן לא לעבוד (לפחות 50 אחוז) בשביל השכר. בזמן מלחמת העולם השנייה הגברים נמצאים בחזית וצריך להכניס את הנשים למעגל העבודה – ונוצר תהליך גיוס נרחב. בשנות ה40 האישה עובד מחוץ לבית, ובשנות החמישים היא עוברת לעבוד בבית. איך התפיסה של גבריות ונשיות משתנות כל כך מהר? יולט מספרת סיפור של שני מהלכים:
  • מהלך אחד הוא בצד הכלכלי – הגברים חוזרים הביתה צריך למצוא להם מקומות עבודה, ממשלת ארה"ב מחליטה להוציא את הנשים ממעגל העבודה – שיטה אחת מכוונת – הגברים שחזרו מהמלחמה מקבלים מלגות ללימודים גבוהים, המלגות הללו ניתנות רק אם הנשים שלהן לא עובדות. (תמריץ שהגבר ילמד, והאישה תצא מכוח העבודה). היבט לא מכוון- חוק הכבישים הטבעתיים – יוצר את הפרברים האמריקאים, לסוע ולחזור מהעבודה לוקח זמן וקשה אם כן לתחזק את הבית ולעבוד ולכן הנשים נשארות בבית.
  • המהלך השני – הפרוידיאנית – תפקידי האם בגידול הילדים. הנוכחות התמידית של האמהות הכרחית להתפתחות התקינה של הילד. ולכן יש לחץ אידיאולוגי על נשים להישאר בבית.

 

5 הוגות פמיניסטיות חשובות שצריך להכיר

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות