מבוא לסוציולוגיה: היחיד וחיברות

מבוא לסוציולוגיה: היחיד וחיברות

ראה: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

השאלה של הקשר בין היחיד לחברה – מה מהות הקשר, שאלת היחיד והסדר החברתי והתייחסותם אחד לשני – זו השאלה שעליה סובבת הסוציולוגיה.

וודי אלן: השאלה הבסיסית : האם כולנו זליג? כיצד אנחנו מתאימים את עצמנו לסדר החברתי? באיזו מידה הסדר החברתי כופה את עצמו עלינו?, כמה חופש יש לנו בסדר החברתי ומחוץ לסדר החברתי? איך אנחנו הופכים להיות חלק מהחברה? איך אנחנו יוצרים סולידריות? כיצד נוצרת פעולה חברתית? וכו'.

וודי אלן הוא זליג, הסרט מורכב ממגוון קטעים דוקומנטריים, וזליג מופיע בכל המופעים של כל רוח תקופה לפי הקודים החברתיים של התקופה. זליג הוא סוג של “זיקית” חברתית בהתאם לרוח התקופה.

  • מהו הסדר החברתי? איך אנחנו מפנימים את הסדר החברתי?
  • באיזו מידה אנחנו מתאימים את עצמנו לחברה?
  • איך אנחנו הופכים ליצורים חברתיים?

בין תת חיברות לחיברות יתר

  • בחברה בת זמננו אנחנו רגילים לחשוב במונחי האינדיבידואל האחראי לחייו.

לדוג' בכלכלה: הומו אקונומיקוס – האדם הרציונאלי, תועלתני, הממקסם תועלת. – האדם חושב איזו התנהגות תתן לו את התועלת הרבה ביותר ובה הוא יבחר להתנהג. כלומר, היחיד כאינדיבידואל ולא כחלק מחברה, החברה היא אוסף של אינדיבידואלים ממקסמי תועלת.

  • הפסיכולוגיה מתמקדת באגו – האגו של היחיד הוא תוצר מצד אחד של יצרים מולדים שחבויים בו (יצרים של האיד) ומהצד השני ישנה החברה (הסופר אגו) הכללים החברתיים, ובתווך נוצר לו ה"אגו" שהוא ה"אני" הפסיכולוגי. ה"אני" הזה אמנם מעוגן בחברה אבל זה "אני" שהפסיכולוגיה חוקרת ומבקרת ואותו היא מבקשת להסביר כשההסבר נגזר מתוך ההתנגשות שבין היחיד והחברה. הקונפליקט של היחיד והחברה היא זו שיוצרת את האישיות ואת האדם באופן שאנחנו מכירים.

שאלה: {- האם סוציולוגיה מתחשבת בתיאוריות פסיכו אנליטיות ?

סוציולוגיה בונה את עצמה כתחליף לפסיכולוגיה. היא באה להציע מבט ותשובות אחרות לשאלות שבשיח התרבותי הפופולרי ניתנות להן תשובות כלכליות או פסיכולוגיות, מתוך התנגדות לשיח הפסיכו אנליטי והפסיכולוגיסטי.

סוציולוגיה שואלת את עצמה מדוע בכלל השיח הפסיכואנליסטי והפסיכולוגיסטי צומח? מה הסיבות החברתיות לכך, למי זה מועיל וכו'? -}

  • הסוציולוגיה אינה מגיעה לקיצוניות האינדיבידואליסטית, ההתעניינות היא תמיד באדם כחלק מאינטרקציה, אבל גם בסוציולוגיה יש תפיסות שונות של הקשר בין יחיד לחברה.

חיברות יתר (יותר מדי מעוגנות בחברה) <———-> תת חיברות (אין בכלל לכידות בחברה)

איפה האדם מונח על הציר?

חיברות יתר

תת חיברות

החברה קיימת מעבר לפרטים הכלולים בה. – לחברה יש קיום ללא קשר לפרטים.

דימוי החברה

החברה היא של ממקסמי תועלת/שוק. הקשרים הם של תן וקח. הפרטים הם אלו שבונים את החברה.

מריונטה – היחידים הם בובות על חוט, הם ביטוי של החברה. היחידים מפנימים את הנורמות ודרכי הפעולה המקובלות פנימה והם פועלים בתוך טווח מאוד קטן של אפשרויות פעולה, ומי שלא פועל באותו טווח נענש. היחיד הוא תוצאה של החברה. החברהקודמת ליחיד!

דימוי היחיד

היחידי מקבל החלטות רציונלי, בעצמו, אוסף אינפורמציה, ועל בסיס מידע מלא הוא בוחר כמה לשלם ועל מה.

בהתאם לכללים ולנורמות במסגרת חלוקת עבודה על בסיס דמיון או תלות

אינטרקציה בין יחידים

האינטרקציה היא בין ממקסמי תועלת – אינטרקציית חליפין, שבהן כל צד מבקש לתת את המינימום ולקחת את המקסימום. מיקסום תועלת על חשבון האחר.

דורקהיים

הוגה בולט

אדם סמית'

יש לנו גישות שונות להגדרת ה"חברה". אין הגדרה אחידה ומדוייקת. דורקהיים, בגלל שהוא לוקח את העמדה הקיצונית, נותן לנו נקודת אחיזה כדי להראות לנו בין מה למה הגדרת החברה נעה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות