תולדות האמנות: האקספרסיוניזם

תולדות האמנות: האקספרסיוניזם:

האמנים שהשתייכו לזרם של האקספרסיוניזם מבקשים להביע את רגשותיהם באמצעות הצבעים ושיטת הציור. האקספרסיוניסטים השתמשו בצבעים חזקים ובולטים. משיכות מכחול עבות, הצורות הן חדות, גראפיות ועצבניות.  ראשיתו של הזרם האקספסיוניסטי באמנות נטועה כבר ב- 1905 (אקספרסיוניזם גרמני), מתקבצת קבוצה של אמנים שפותחים סטודיו משותף. הם מתחילים בסטודיו בדרזדן ומנסים לעבוד שם ביחד. האקספרסיוניסטים הראשונים קוראים לעצמם קבוצת הגשר, מכיוון שבראשית דרכם ראו את הייעוד שלהם בלגשר בין תפיסות ומעמדות. האקספרסיוניסטים המוקדמים הבינו מהר כי יש לעבור לברלין בכדי להשפיע ועיקר פעילותם מתרכזת שם. הקבוצה הגרעינית של האקספרסיוניזם המוקדם התפרקה בברלין וכל אחד עובד בשביל עצמו.  במהלך מלחמת העולם הראשונה אנו עדים לקבוצה נוספת של אקספרסיוניסטים שלא שייכת לגרעין המקורי אך פועלת באותו הסגנון.

 מטרותיהם של האקספרסיוניסטים:

1. שליחות חברתית- בתחילה מקיימים האקספרסיוניסטים קשר עם הקהילה ומנסים להיות על דרך החיוב אך זה נכשל.

2. שנאה אל העיר, שנאה אל הבורגנות- בציוריהם מבקשים האקספרסיוניסטים להציג אך ורק תכנים חברתיים כנגד העיר התעשייתית והמודרנית והם הופכים את האקספרסיוניזם לאומנות האורבנית הראשונה בגרמניה.

3. לתפסיתם של האקספרסיוניסטים האמנות צריכה לתת ביטוי לתחושות של האדם החי בעיר המודרנית. העיר שגורמת לאדם לאבד את הייחודיות שלו והאישיות שלו. זו הבעה סובייקטיבית של האומן כשהוא משתמש בצבע ובעיוותים סגנוניים. לעומת הריאליזם האקספרסיוניזם הוא אמנות הבאה מתוך החוויה הפנימית הקשה של האומן בעיר והוא לא מוציא אותה בתיאור ריאליסטי אלא בהקצנה קשה שתעשה משהו לקרביים של מי שבוחן את היצירה.

מאפייני הסגנון האקספרסיוניסטי

שימוש בצבע כאמצעי הבעה: צבעוניות עזה, התנגשות עם צבעים זוהרים

עיוות: תיאור דמות האדם ובתיאור המציאות בכלל. חלל לא יציב, קווים אלכסוניים ופרספקטיבות לא נכונות.

המציאות מתורגמת דרך רגשות האדם: משיכות מכחול עזות, קווי מתאר עבים וגסים וצבע הבעתי.

ראה: תולדות האמנות – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות