העיור במהלך המהפכה התעשייתית ושאלת העיור

העיור במהלך המהפכה התעשייתית ושאלת העיור

תהליך עיור משמעותו שינוי בשיעור האוכלוסייה הגרה בערים כתוצאה מ: ריבוי טבעי, הגירה של האוכלוסייה מהכפר לעיר, הפיכת יישובים כפריים לערים כתוצאה מהכללת כפרים בערים עקב גלישה אליהם, או גידול באוכלוסיה בכפרים, תכנון פיתוח והקמה של ערים חדשות. הערים שנעסוק בהם עוברות את השינוי הזה מתוך המהפכה התעשייתית.

התיאוריה ההתפתחותית

העידן הפליאוליתי: ציידים ולקטים. החברה איננה גרה ביישובי קבע, היא ממשיכה לזוז.

העידן הניאוליתי: חקלאים יושבי קבע. המעבר בין התקופות היא המהפכה החקלאית– מחרשה רתומה שמאפשרת עיבוד של שטחים גדולים יותר.

העידן העירוני: ערים הן מוקדי השלטון והקדמה אולם כוללות רק חלק קטן של האוכלוסייה. מה שהבדיל תקופה זו מקודמתה היא המהפכה העירונית.

העידן התעשייתי: מריבת האוכל' חיה בערים ואיננה עוסקת במקצועות חקלאיים. לתקופה זו קדמה המהפכה התעשייתית. פה הגיע המהפך…

קצב העיור התקדם במהלך השנים אך המהפכה התעשייתית היא שהציבה את העיר במרכז מכיוון שמפאת עודף מוצרים היה צורך במסחר. יש קשר הדוק בין מהפכת המאה ה-18 לבנייתה של העיר כפי שאנו מכירים אותה כיום.

העיר והרצון להגיע לעיר יוצר בעיה מבחינת אופי המחייה ומבחינת סוגי האנשים אשר מגיעים אליה.

עם כניסת התחבורה ופסי הרכבת השתנה המבנה של העיר וביזר אותה. לא עוד גרעין מרוכז אלא ביזור של אוכלוסיה והתרחקות מהמרכז.

 

ההתנצחות של היכן מוטב לחיות? בעיר הסואנת או בכפר עם הציפורים. הדיון הוא מאוד משמעותי. ישנו דיון לגבי איזו תפיסה היא הנכונה.

City mouse and country mouse

"עכבר העיר ועכבר הכפר" זהו ספר ילדים. התכנים של הספר כבר הופיעו לפני 2000 שנה ע"י משורר בשם הורציוס. מדובר בשאלה אידיאולוגית- היכן ראוי לו שיגור האדם. בעיר כמו רומא בה חי הורציוס היו מיליון תושבים והיא הייתה גדולה מאוד בקנה מידה של אותה התקופה. השאלה ההיא האם ראוי להישאר או לעזוב- למען בריאות הנפש, מה נכון? עמדתו היא חד-משמעית- הוא בחר בכפר.

אוגוסטינוס– מדבר על שני סוגים של ערים: עיר של מעלה- זה גן עדן, זו ירושלים השמימית, העיר של מטה- העיר בה חוטאים האנשים. האדם צריך לשאוף לפחות במותו כי נשמתו תגיע לאותו העיר של מעלה. אוגוסטינוס מחזיק בידיו שתי ערים כשהעיר השמימית- ירושלים- נראית כמו יהלום- עיר מבוצרת ומסודרת, עיר שקרובה לאלוהים ועלינו כבני-אדם יש לשאוף שנשמתנו תגיע אל העיר הזו השמיימה. למול העיר השמימית נמצאת העיר הארצית- עיר של חטא, הוללות, פשע. ניתן לראות את הדימויים שמשקפים את החיים העירוניים שהיו בפועל- אנשים פשוטים שתפקידם היה לעשות ג'אגלינג ולשעשע את השכבה הגבוהה בשביל כמה מטבעות. האקרובטים הם הדימויים של עיר של חטא שלא ראוי לחיות בה, ראוי לחיות בכפר.

"המהמרים, מתוך "ספינת השוטים" סבסטיאן ברנט: משחקים בכסף ובשטויות, בעיר אין ערכיות לאדם המידות נעלמות ואנשים הופכים לחומריים וחסרי נשמה. …

חלפן הכספים ואשתו קוונטין מסיס: אשתו קוראת בברית החדשה והוא עסוק בענייני כספים והלוואות בריבית. ישנה פה ביקורת חברתית קשה על העיסוק בחומרי ובחולף. העיניים שלה כאילו מרחמות עליו ולא מבינות מה הוא עושה ומדוע. מבטם קר ומנוכר ועניינו הוא רק בכסף.

האנס ואשתו- האישה שמביטה במראה- רואה את עתידה במראה- רואה רק גולגולת שמשקפת שסופם של כולם הוא במוות. האומן מנסה לומר- זכרו המוות מחכה לכולם ולא משנה באיזה מעמד אתה- דע את עצמך.

להעשרה ראו מאמרו המרתק של גיאורג זימל- העיר הגדולה וחיי הנפש

7 ציטוטים שיגרמו לכם לראות את המהפכה התעשייתית באור אחר

 

מה זו המהפכה התעשייתית הרביעית והאם היא כבר החלה?

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות