מלחמת האזרחים בספרד – סיכום

מלחמת האזרחים בספרד – סיכום קצר

מלחמת האזרחים הספרדית היא מאבק שהתמשך החל מיולי 1936 ועד אפריל 1939, בין צד שמאל של הרפובליקה הספרדית השניה וקואליציה של קומוניסטים ואנרכיסטים אל מול צד ימין של לאומנים בעלי מאפייני פשיזם ובראשם הגנרל פרנקו. מלחמה זו, שנחשבה לאות הפתיחה של מלחמת העולם השניה, הסתיימה בניצחונם של הלאומנים שהקימו דיקטטורה המכונה "המדינה הספרדית" במשך 36 שנים, בראשות פרנקו שכיהן כשליט בלעדי עד מותו ב-1975.

מלחמת אזרחים זו הייתה תוצאה ארוכת הטווח של החולשה החברתית, הכלכלית, התרבותית והפוליטית שפקדה את ספרד במשך כמה דורות. לאחר הכרזת הרפובליקה השנייה ב-1931, החרפת המתחים הגוברת בקרב הספרדים הובילה לסדרה של הפיכות ומאבקים שקרעו את המרקם החברתי והדרדרו לאלימות פנימית קשה.

המלחמה בספרד אמנם הייתה מלחמת אזרחים פנימית, אך המרכיבים האידיאולוגיים והגיאו-פוליטיים שבה הפכו אותה גם לזירת האבקות בין הגושים שעמדו להתנגש במלחמה הגדולה שבדרך. במיוחד היה זה ניסוי כלים למתינות של המדינות הדמוקרטיות כמו אנגליה וצרפת מול הנכונות של גרמניה, איטליה וברית-המועצות להתערב ישירות ובמידה רבה להכריע את הלחימה בספרד.

מלחמת האזרחים בספרד – סיכום מורחב

העם הספרדי היה הקורבן הראשון של מלחמת העולם השנייה, המשאבים שהיו לשני הצדדים המורדים במלחמת האזרחים בספרד קרי:המורדים וכוחות הממשל הרפובליקנים היו שקולים, לכן תוכניות המורדים לחולל הפיכה נתקלו בקשיים. למורדים במלחמת האזרחים בספרד היו כל היתרונות ההתחלתיים – יתרונות ההפתעה, הכוח הצבאי העדיף וניסיון הלחימה. בתוך המורדים שררה אחדות בקרב המשמר האזרחי ואנשי הפלנגות, לעומתם הכוח הימי היה מפולג: הקצינים היו לאומנים והימאים היו רפובליקנים. בצד של הרפובליקנים היו קצינים בודדים (לדוגמא גנרל רוחו וגנרל מיאחה), כמות בינונית של פועלים ואיכרים שאומנו באימון צבאי, חלקים גדולים של פועלים עירוניים וכורים במכרות וכן מרבית הבסקים  והקטלונים. הם גם החזיקו בחלקים התעשייתיים של מדריד, ברצלונה ואסטוריאס ובמרבית אזורי החקלאות הפוריים.

עד סוף 1936 החזיקו הלאומנים ביותר ממחצית ספרד, גנרל פרנקו התבסס בצפון קסטיליה כראש המדינה הספרדית, ראש ממשלת הלאומנים. 30 מטוסי תובלה שסופקו לו מגרמניה הובילו גייסות ממרוקו לספרד. בראש הרפובליקנים עמד לרגו קבירו שישב בוולנסיה.

מלחמת האזרחים בין שני הצדדים הייתה קשה ואכזרית כיוון שבכל צד הקיצוניים נתפסו כברברים. בנובמבר 1936 גרמניה ואיטליה הכירו בממשלת פרנקו וציפו לניצחונו המהיר. אך לא כך היו פני הדברים, הרפובליקנים זכו לסיוע מבריטניה וצרפת בריגדות – לוחמים שהיו אנטי פאשיסטים, ברה"מ שיגרה לרפובליקנים מטוסי קרב. כך שהמלחמה הפנימית בספרד הפכה לזירת התנגשות בינלאומית (ראה:ההיבט הבין-לאומי של מלחמת האזרחים בספרד), במרץ 1937 כוחות איטלקים פתחו במתקפה על גואדלחרה במטרה לכבוש את מדריד, הניסיון נבלם בסיוע אנשי הבריגדה הבינלאומית (הלוחמים מבריטניה וצרפת). לאחר שנבלם, עבר פרנקו לכבוש את האזור הצפוני של המחוזות הבסקיים ואסטוריאס, עד אמצע הקיץ הוא כבש את בילבאו (נמל מפתח). במאי 1937 הוחלף קביירו בסוציאליסט אחר, דון חואן נגרין.

בדצמבר הובסו המורדים בטרואל, שם התקדמות המורדים היוותה איום לבתר לשניים את הטריטוריה שהוחזקה בידי הממשלה. בשלהי 1937 חל מצב של קיפאון במלחמה כיוון שכל צד עסק בחיזוק המערך ההגנתי, המורדים אמנם החזיקו בבילבאו אך ההפסד בקרב בטרואל הובילה לאי הצלחה בכיבוש עיר הבירה.

הסיוע מבחוץ היה גורם חשוב במסגרת מלחמת האזרחים בספרד, הסיוע למורדים הגיע דרך פורטוגל והסיוע לרפובליקנים הגיע דרך צרפת. הרודן הפורטוגלי סלזר אהד את פרנקו, בעוד שליאון בלום הצרפתי אהד את ממשלת הרפובליקנים בד בבד הוא חשש שסיוע צרפתי רשמי יעורר את האופוזיציה עד שתוכניתו לתיקונים מבית תעמוד בסכנה. לעומת זאת בבריטניה מפלגת הלייבור (האופוזיציה) אהדה את הרפובליקנים בעוד שהשמרנים לא רצו לנכר את הלאומנים שהיו לדעתם להגיע לשלטון. לכן הבריטים קבלו את הצעתו של בלום להקים ועדת אי התערבות. מטרת ועדה זו הייתה לאסור על מעצמות אחרות להתערב בנעשה בספרד ובעצם למנוע סיוע צבאי חיצוני לכל אחד מן הצדדים. הועדה התחילה לפעול ב-1936 אולם היא החלה בפעולתה רק אחרי שכבר הועברה לצדדים אספקה. הנשיא רוזוולט הביא לתיקון את חוקי הניטרליות כדי למנוע מצב של מכירת נשק אמריקאי לאחד הצדדים. אבל הסכמים אלו לא מנעו כאמור בפועל תמיכה בכל אחד מן הצדדים.המורדים המשיכו לקבל אספקה באופן בלתי חוקי מאחיהם הפאשיסטים בחו"ל בעוד שעל הממשלה החוקית חל איסור לרכוש נשק ממדינות ידידותיות, אלמנט זה עורר גינויים במדינות אחרות. הניסיונות של ועדת אי ההתערבות למנוע העברת אספקה לשני הצדדים של המלחמה בספרד נכשלו.

אוניות שנשאו סחורה עבור הממשלה הרפובליקנית הותקפו ע"י צוללות פיראטיות איטלקיות, הובילו לועידת "ניון". בספטמבר 1937 נערכה "ועידת ניון" שבה הסכימו בריטניה וצרפת על פטרול ימי משותף וכן הרשאה לתקיפת כל כלי ימי או אווירי שיתקיפו באורח בלתי חוקי כלי שיט ספרדי. הפיראטיות פסקה מאז, מה שהוכיח שעמידה נחושה עשויה להועיל.

באביב 1938 פרנקו היה חזק דיו להמשיך בכיבושיו, מצויד בחיילים איטלקים ובציוד גרמני משוכלל. כוחות הממשלה סבלו מנחיתות של ציוד למרות הסיוע הסובייטי, כמו כן אנשי הבריגדה הבינלאומית היו משוסעים במחלוקות פנימיות. בפברואר כבשו המורדים מחדש את טרואל, התקדמותם מזרחה לכיוון הים חילקה את שטח הממשלה לשניים. פרנקו החל בהפצצות אזרחיות והתעלם מן המחאות בחו"ל . ברצלונה ומדריד החזיקו מעמד עד ראשית 1939 למרות הפצצות חוזרות ונשנות. ברצלונה נפלה בסוף ינואר ומדריד בשלהי מרץ. פרנקו החל בהענשת מתנגדיו מה שהוביל את תושבי ערים אלו לברוח לצרפת. כתוצאה מניצחונו של פרנקו פורקה ועדת אי ההתערבות והלגיונות הגרמנים והאיטלקים פונו.

מלחמת האזרחים בספרד הביאה לנזקים רבים כגון: השמדת שטחי כפר רבים, מיליוני הרוגים וגולים והרס רב בערים. גנרל פרנקו נטל את השלטון אשר בו החזיק גם שנים לאחר מותם של היטלר ומוסוליני. הנהנה הראשי מן המלחמה היה היטלר מפני שהצליח להנחיל לבריטניה, לצרפת וליוקרת הדמוקרטיה תבוסה נוספת וכן הבטיח לעצמו בן ברית חדש. כמו כן האיטלקים שהתעסקו בספרד איבדו את השפעתם בבלקנים לטובת הגרמנים.

מלחמת האזרחים הייתה למעשה זירת מאבק בין הרפובליקנים שדגלו ברפורמה חברתית לבין כוחות שדגלו בסדר הישן וחיפשו במוסדות הרודנות הפשיסטית אמצעי יעיל יותר לקידום מעמדם.

המלחמה נודעה בחשיבותה בזירה הבינלאומית משום שמדינות אירופה ידעו כעת על היכולות התוקפנויות של הרודנויות איטליה וגרמניה כנגד בריטניה וצרפת הדמוקרטיות, הצלחת התקיפה נובעת מהפילוג בו שרויות הדמוקרטיות.

באוקטובר 1936 נחתם ציר רומא ברלין שהיה הסכם לשיתוף פעולה בין גרמניה לאיטליה. בין השאר ההסכם עסק בשאיפותיהם של הרודנים של מוסוליני בחבש ושל היטלר באוסטריה.

ישנה חשיבות לזמן בו נחתם ההסכם, היטלר כבש את חבל את חבל הריין במרץ 1936 ומוסוליני התקיף את חבש באוקטובר 1935, מלחמת האזרחים בספרד פרצה ביולי 1936. חתימתו של ציר רומא ברלין והצלחת הפעולה בספרד, חתמה את ברית הפאשיזם, הברית התממשה כאשר תקפה איטליה את צרפת ב-1940. ביבשת תוססת מאי שקט פוליטי הייתה הבימה מוכנה לתוכנית פעולה שלמה שנועדה לאכוף רודנות כללית על אירופה.

הרקע למלחמה בספרד

המפה הפוליטית

הפשיזם הספרדי: הרקע והגורמים למלחמת האזרחים והפשיזם בספרד

הרקע למלחמה: בחירות 36, הרפובליקה השנייה בספרד

חוסר היציבות הפוליטי בשנים שקדמו למלחמה בספרד

פריצת הלחימה בספרד

הצדדים במלחמה בספרד

מהלך מלחמת האזרחים בספרד

מרד הגנרלים

לאומנים ורפובליקנים בספרד

מעורבות רוסית במלחמה

ההפיכה האנטי-קומוניסטית וסיומה של מלחמת האזרחים 

מאמרים:

“לזכור את ספרד” \ שלמה בן עמי

אנתוני ביוור, מלחמת האזרחים בספרד

מהו ההבדל בין אוטוריטריות, טוטליטריות ופשיזם?

ציטוטים מעניינים (וקצת מפחידים) על פשיזם

14 הסימנים של אומברטו אקו לזיהוי מדינה פשיסטית בזמננו

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: