הרקע לעליית הנאצים לשלטון: תודעת השליחות הגרמנית והלאומית

התנאים ההיסטוריים המקדימים ותפיסת רעיון המדינה והלאום הגרמני הגיעו לביטוי קיצוני בנאציזם. יש לזכור כי ביסוד הנאציזם אין תיאוריה פילוסופית וכי היא אוסף מקרי של רעיונות שונים שמוזגו ע"י תנועה קיצונית פוליטית בעת משבר. התפתחות ועליית הנאציזם בגרמניה אינה מחויבת המציאות והסיבות לעלייתה היו התהום העמוקה שנפערה בין החשיבה המדינית של גרמניה ותחושת הייעוד הגרמנית לבין מדינות המערב.

יצירת האידיאולוגיה הנאצית: תחילתה במאה ה-19 בתגובת העם הגרמני שראה בעיוות המהפכה הצרפתית, בתגובות הובע הרעיון של פיכטה של עליונות התרבות הגרמנית וכנושאת שליחות לעולם. בנוסף נוצרה תפיסה כי הפרט נחות לעומת העם ושעל הפרט להקריב עצמו למען העם.(תפיסה זו נוצרה עקב השאיפה להשגת פיצוי בשל כיבושה של גרמניה ופיצולה, והיווצרות המאוחרת של האומה הגרמנית יצרו שאיפה להשגת פיצוי.)  שתי ההנחות האלה,זו בדבר שליחותם של הגרמנים וזו בדבר תפקידו של העם, אומצו בידי הרומנטיקה וניתן להם ביסוס היסטורי כביכול.

שתי תפיסות כוללות שהתפתחו בגרמניה: 1. עליונות מסורת המדינה הגרמנית. 2.הצגת צביונה המיוחד של התרבות הגרמנית והגשמת השאיפות לריבונות.

(מילר – פילוסוף גרמני: כי הפרדה מוחלטת בין האומות אשר מפתחת נאמנות למדינה ואחריות משותפת תביא לקידום האנושות).

רעיונות שקודמו בתחילת המאה ה-19 בגרמניה:

• הרעיון העממי: יש לעצב את המסגרת הלאומית בגרמניה. לפיכך קמו בגרמניה אגודות שונות אשר רעיונם הבסיסי היה החינוך להתמסרות, לתודעה לאומית,למשמעת ולציות מוחלט לקהילה העממית. דוג' לאגודות: "אגודת המתעמלים" "אגודות סטודנטים".
• "טוהר לאומי"- הבסיס לגדולה לאומית. חיי העם עדיפים על זכויות הפרט ועל רעיון האוניברסאליות.(יהן)
• רעיון החינוך הלאומי- הופץ ונלמד בכל התנועות החדשות. את החינוך יש להשתית על הוראת היסטורית העם, על השפה הגרמנית, עבודה גופנית ותרגול צבאי. ועל מיתוסים לאומיים.- כך גרמניה תהיה מאוחדת.
• אנטישמיות תרבותית-  פסגת התרבות הגרמנית היא הנצרות הגרמנית בימי הביניים.. ההיסטוריה לפי תפיסה זו היא שרשרת של קנוניות אשר מטרתם להחליש את הגרמנים.

(תפיסה זו שמשה צידוק למדיניות הכוח של הנאצים-כי יש לשחרר את הגרמנים מההיסטוריה המשובשת שלהם ולעלותם על הדרך הנכונה)

סיכום: רעיונות אלו הם רכיב אחד של הרעיון הלאומי גרמני במאה ה-19. חשוב לציין כי בתק' זו היו בגרמניה כוחות נגדיים ליברלים וסוציאליסטים.והדרך להתפתחות דמוקרטית הייתה פתוחה. אך הבורגנות וההמון בגרמניה היו כבר בשלים לקבל את הרדיקליות של רעיונות לאומיים ולאומניים.

האידיאולוגיה הלאומנית הגיעה לבסיסה בסוף המאה ה-19 ואפשר להבינה על רקע הרייך השני וכישלונה של התנועה הדמוקרטית ועליית הנאציזם.

המעבר לאידיאולוגיה הלאומית-אימפריאליסטית

עליית האידיאולוגיות שכפרו בדמוקרטיה ואינדיווידואליזם בגרמניה הם תוצאה של החשיבה המדינית בגרמניה-הלאומיות, במדינה חסרת מסורת מדינית שורשית. ואלו סחפו את הבורגנים והמשכלים בגרמניה.

הרעיונות העולים בגרמניה:

-עליונותה של המדינה ושעל הפרט להקריב עצמו למדינה( הפרט כחומר גלם לכוח פוליטי של המדינה).

-רעיונות לאומיים ואימפריאליסטים-אלו באו כדי לחפות על בעיות פנים-מדיניות ולרגשי הנחיתות של האומה הגרמנית והם כוונו לאנטישמיות ההולכת ומתגברת.

– מסורת גרמנית-פגאנית קדומה על פיה קשור הגרמני אל אומתו ע"י גורל שאין לנוס ממנו.

-התפיסה הייחודית שצמחה בגרמניה היא במדינה כמטרה וכי יש להשקיע במדיניות החוץ והכוח.

-רעיון התרבות הלאומית-גזעית-  הקורא לאגד את האומה הגרמנית וליצירת אליטה המושתתת על הגזע.

השפעות נוספות למדינות גרמניה: פילוסופית ניטשה (סולפה ע"י אחותו) והאופרות של וגנר. (יצר סמלים לאומיים ופיתח את שנאת היהודים).

האידיאולוגיה הנציונאל-סוציאליסטית ינקה ממקורות אלה והוציאה אותם אל הפועל בצורה אכזרית.

הנאציזם היה תוצאה של אידיאולוגיות משולבות שצמחו לפני המלחמה ובמהלכה ובתופעה הגרמנית הייחודית של אימוץ הרעיונות בעת סיטואציה מדינית וחברתית

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים